תוכן

קסד) ולהיות שם זה בחינת הנשמה, אמרו בזוהר בפ' פקודי, דשם זה סליק באוירא, כי כבר ידעת, כי הוא אלהות, והרוח אינו רק נברא, ולכן סליק באוירא. ואולי האוירא הוא הריח, וזה סליק עליה. גם אפשר, כי אויר הוא בינה, בסוד מה שאמרו בספר יצירה, שם הרוח מרוח, ושם הנדרים פורחים באויר, והנשמה אשר ממנה, נקרא סליק באוירא. וכאשר הרוח של ההיכל הזה נכלל לשנים זכר ונקבה, יסוד עצמו משפיע לחוץ, ומשם יונק נוגה זכר ונקבה, וכאשר יונקים נקראים נחשת, והבן זה היטב. ושני הרוחות הנזכרים, נקראים הרי נחשת. וכל האדנים והיתדות סביב למשכן נחשת, חש"ת קליפת נוגה, ובהיותה נמתקת, שהוא הנו"ן של נחשת, עם חשת כנזכר לעיל, הרי נחשת, וזה נרמז בזוהר בפ' פקודי ע"ש. וכבר ידעת, כי נחשת בתפארת, ועץ הדעת שהוא נוקביה דנוגה בפרטות, יוצאת מן החזה דתפארת דנוגה, הנקרא נחשת. כי כסף וזהב תרין דרועין, ותפארת נחשת. וזה נרמז בזוהר בפרשת תרומה דף קמ"ז, ויעש משה נח"ש נחשת, לפעמים ממית, בסוד הרע. ולפעמים מחיה, בסוד הטוב. הו היא כקוף בפני אדם, והבן היטב עד מאד. וזה סוד ההוא נחש דכריך על תבנתא.