זהר

קסד) והא כתיב יהללך זר ולא פיך, ואם לא זר. פיך. לאו הכי. אלא אי לא הוי מאן דאשתמודע לך, אפתח פומך למללא באורייתא, ולאודעא מלי קשוט באורייתא. וכדין פתיחו דפומך באורייתא, ישבחון מילך, וינדעון מאן אנת, דלית מלה בעלמא דישתמודעון ליה לב"נ, אלא בזמנא דאפתח פומיה. פומיה הודע לבני נשא מאן הוא.

פירוש הסולם

קסד) והא כתיב יהללך: שואל, והרי כתוב יהללך זר, ולא פיך. שפירושו, שאם אין זר שיהללך, יהיה פיך. ומשיב. אינו כן. אלא הפירוש הוא, אם אין מי שמכיר לך, פתח פיך לדבר בדברי תורה, ולהודיע דברי אמת בתורה, ואז פתחון פיך בתורה ישבחו דבריך, וידעו מי אתה. שאין דבר בעולם שהאדם ניכר בו, אלא בזמן שפותח פיו. פיו מודיע לבני אדם מי הוא.