זהר

קסד) מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא זעירא, בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי גו אתרא, ומתמן יפקון לבר ממקדשא, עד דיעלו לנחל שטים, ישטפון ההוא זמה, דאולדין מיא דשטים. וע״ד מיין אלין בעזרה, בגין אינון דאתחזון תמן דכורין. הוו שתאן מן מיא, לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו, דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה, גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון, בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא.

פירוש הסולם

קסד) מעיינא דא נפיק וכו׳: מעיין הזה יוצא מתוך מרגלית אחת קטנה בכותל דרום. מים אלו נבלעים במקומם, ומשם יצאו לחוץ מן המקדש עד שעולים לנחל שטים וישטפו זמה ההיא שהולידו המים דנחל שטים. וע״כ. מים אלו בעזרה, משום שאלו הזכרים הבאים להראות שם, כשהיו שותים מן המים, לא חששו בנקבות בבואם להראות לפני המלך הקדוש. ועוד, שעל ידי המים, יתפקחו לדעת דברים סתומים של המלך העליון. במקדש הזה כל ההרהורים יהיו נשכחים, חוץ מהרהור שמחת המלך הקדוש.
פירוש. כי נתבאר בסמוך, שאע״פ שבקו שמאל יוצאת המלכות מבינה והבינה חזרה לאור הג״ר, שה״ס שהי׳ יוצאת מאויר הבינה, והבינה חזרה לאור. עכ״ז הקו ימין אינו מוציא הי׳ מאויר שלו, כי חפץ חסד הוא, ולא באור החכמה. וז״ש, מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא זעירא, שהיא המלכות דמלכות, הנקראת מרגלא זעירא, שעלתה לבינה דמלכות לתקון קו ימין שלה, בסוד הי׳ שנכנסה לאויר, כנ״ל. אינון מיין בלעי גו אתרא, היינו בעת שהימין מתיחד עם השמאל והחסד נכלל בחכמה, והחסדים הנכללים מהכמה מושפעים למטה, הנה כח הי' שבאויר, שהוא גורם למניעת החכמה אינה נמשכת עם החסדים אלא בלעי גו אתרא, והוא כדי שהחסדים יתכללו עם אור החכמה לתחתונים. אמנם אם ישראל חוטאים ומתדבקים בשמאל, כמו שהיה בנחל שטים, שהוא שמאל, שמשכו אותו בחטאם בבנות מואב, אז נתעורר כח הי' שבאויר הימין, המעורב במים שבדרום, ויוצא לחוץ ממקומו למעט השמאל, ולמחוק הזוהמא. וז״ש, ומתמן יפקון לבר ממקדשא, דהיינו רק בשעת חטא, עד דיעלו לנחל שטים. שהוא שליטת השמאל בלי ימין, שנתדבקו לבנות מואב ולבעל פעור, ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים דהיינו ע״י כח הי׳ שבאויר שלהם הם ממעטים קו השמאל, ואז נמחק הזוהמא, כי נמחקים כל הנמשכים מצדו.
ונצטוו ישראל שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו׳. דהיינו ע״י ג׳ קוין הנקרא שלש פעמים, ימשיכו החכמה הנקרא ראיה, בבחי׳ הזכרים, שהם חסדים, כלומר שהחכמה לא תהיה נמשכת מקו שמאל ששם סוד הנקבות, כי החכמה שבשמאל אסור למשוך ממעלה למטה, אלא החסדים, שה״ס הזכרים, מותר למשוך למטה אע״פ שהראיה שה״ס החכמה כלולה בהם. וז״ס, יראה כל זכורך, שהראיה תהיה בזכרים. וכדי להיות בטוחים, שלא ימשיכו משהו מצד השמאל, שהם נקבות, היו שותים ממעיין הזה שבדרום, שבו הי׳ נמצאת באויר, שכחה דוחה החכמה, כנ״ל. וז״ש, וע״ד מיין אלין בעזרה, דהיינו עם הי׳ הנמצא באויר שלהם, בגין אינון דאתחזון תמן דכורין, דהיינו הזכרים שהם חסדים, הוו שתאן מן מיא, שהיו שותים ומקבלים כח הי׳ הנמצא באויר שלהם, ואז לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא, דהיינו בבואם להראות, שפירושו להמשיך החסדים שבהם כלולה החכמה, לא יתעוררו בנקבות, דהיינו שלא יתעוררו להמשיך מן הצד שלהן שהוא קו שמאל. כי החכמה שבשמאל אסור להמשיך ממעלה למטה. תו, דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה, כי מתקון הזה של הי׳ שבאויר, נמשכים ויוצאים כל המוחין דז״א.