https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / שמות / בשלח / מאמר ויסע ויבא ויט קס-קפד
- כתבי בעל הסולם / זהר עם פירוש הסולם / שמות / בשלח / מאמר ויסע ויבא ויט קס-קפד
אות קסג
זהר
קסג) ותרין עטרין מסטרא דאבא ואימא, ואינון שבעין ותרין שמהן. ותנינן מסטרא דחס"ד שבעין, ותרין סהדין. מסטרא דגבורה שבעין, ותרין סופרין. מסטרא דת"ת שבעין, ותרין גוונין לאתפארא.
פירוש הסולם
קסג) ותרין עטרין מסטרא וכו': ושתי עטרות מצד אבא ואמא, והם ע"ב שמות. ולמדנו מצד החסד הם שבעים, ושנים עדים. מצד הגבורה שבעים, ושנים סופרים. מצד הת"ת שבעים, ושנים צבעים להתפאר.
פירוש. כי נתבאר בדבור הסמוך, שת"ת, שהוא ז"א, משפיע אל המלכות, שבעים עטרות מכל קו. והטעם הוא, כי אע"פ שז"א מקבל ג' קוין דבינה, עם כל זה, אינו מקבל מעצם הג"ר דב' קוין שבבינה, המכונים או"א, אלא מז"ת שלהם, שכל אחד כלול מעשרה, והם ג"פ שבעים עטרות. אמנם לפי"ז למה נקרא ע"ב שמות, היה לו להקרא ע' שמות. וז"ש ותרין עטרין מסטרא דאבא ואמא, ואינון שבעין ותרין שמהן. כי מלבד ע' עטרין, שה"ס ז"ס תחתוניות שהוא מקבל מב' הקוין שבבינה שנקראים אבא ואמא, הוא מקבל עוד ב' עטרין מבח' ג"ר דאבא ואמא, בסוד חד בתלת קיימא ומטעם זה עלה הת"ת שהיא בחינת ז"ת, ונעשה לדעת שהיא בחינת ג"ר. ומטעם תוספת ב' עטרין דג"ר הללו הוא נקרא ע"ב שמות. ותוספת זה יש בכל אחד מג' קוין שלו, שבחסד הם מכונים שנים עדים. ובגבורה שנים סופרים. ובת"ת שנים צבעים.
וטעם היותם מכונים כן, הוא בדמיון לשטר מתנה, שיש שם כתב סופר וחתימת עדים. והנה עיקר כח שטר המתנה, הוא ודאי כתב הסופר, שכותב ופורט כל הערכים שהנותן מקנה אל המקבל. ועם כל זה, אם לא היה שם חתימת העדים, לא היה השטר שוה כלום. ואין צריך לומר, אם היה שם חתימת עדים לבד בלי כתב הסופר, שלא היה שוה כלום.
והנה השם ע"ב כאן, הוא בעיקר להמשיך חכמה אל הנוקבא, בסו"ה ויסע ויבא ויט. וכבר ידעת, שהחכמה נמשכת רק מקו שמאל, אבל בלי התלבשותה בחסדים שבקו ימין אינה יכולה להאיר. ולפיכך מדמה ב' עטרין שבקו שמאל, לב' סופרים, שכתב סופר הוא העיקר שבשטר, וב' עטרין שבקו ימין מדמה לב' עדים, שאע"פ שאינם מוסיפים משהו על כתב הסופר, אמנם הם מקיימים לכל השטר, שזולתם אין השטר שוה כלום. אף כאן, בלי החסדים אין הארת החכמה שוה כלום כי אינה יכולה להאיר בלי חסדים, וע"כ הם מכונים ב' עדים. וב' עטרין שבקו אמצעי הוא מדמה לב' גוונין, והוא מטעם שגוונים מורים על דינים, ומקו האמצעי נמשכים דינים בסוד המסך דחירק, כנודע. אבל אם הם דינים איזה יחס יש להם אל הג"ר, להקרא ב' עטרין. וז"ש, שבעין, ותרין גווני לאתפארא, כי דינים האלו, מלבד, שאינם פוגמים כלום את האורות אלא להיפך, שהם מפארים אותם, כי זולתם לא היה יחוד בין ב' הקוין, כנודע.