תוכן

קסג) אחר כך בלידה וביניקה, מתפשטים ויוצאים וניכרים גם החג"ת למעלה מהנה"י, ונעשית שלימה כלי ראש, והרושם של הג"ר עדיין נעלמים תוך חג"ת, וזה הרושם נקרא מוחין דיניקה. ואלו המוחין דעיבור ויניקה, הם שמות אלקי"ם כלם. ואמנם אלו המוחין שהם רושם ג"ר, אינם ממש תוך חג"ת, דא"כ כבר הם מחוברים יחד, אמנם באים מלובשים תוך נה"י דאימא. ובעיבור, הם תוך חצוניות הכלי החיצון דנה"י דאימא. וביניקה, תוך אמצעות נה"י דאימא. ונמצא אותו המלבוש דנה"י דאימא, הוא מפסיק בין רושם ג"ר דז"א, אל חג"ת דז"א, וע"י זה אינם מחוברים יחד לגמרי, ויכולים להפסק או להסתלק למעלה או לירד למטה כמ"ש בע"ה.