זהר

קסג) אמינא ליה, ודאי שפיר קא אמרת. מאן מחיה מתים, אלא קב"ה בלחודוי, אתא אליהו ואלישע, ואחיו מתייא. מאן מוריד גשמים אלא קב"ה בלחודוי, אתא אליהו, ומנע לון ונחית לון בצלותיה. מאן עבד שמיא וארעא, אלא קב"ה בלחודוי, אתא אברהם, ואתקיימו בקיומוהי בגיניה.

פירוש הסולם

קסג) אמינא ליה ודאי וכו': אמרתי לו, ודאי יפה אמרת, שיש בישראל כמוהו, כי מי מחיה מתים, הלא הקב"ה לבדו, באו אליהו ואלישע והחיו מתים. מי מוריד גשמים, הלא הקב"ה לבדו, בא אליהו ומנע אותם והוריד אותם בתפלתו. מי עשה שמים וארץ, הלא הקב"ה לבדו, בא אברהם, ונתקיימו שמים וארץ בקיומם, בשבילו.
פירוש. ר"ש תירץ לו, כי זהו ודאי אמת כמו שאמרת, שבישראל אית כמוהו, ודאי שפיר קא אמרת, ועם זה אינו סותר כלל את אמונתנו התמימה דלית מחשבה תפיסא בו כלל וכלל, ואיהו שליט בכל רומי שמיא, דהיינו שגם המלאכים העליונים אינם משיגים אותו ולא ידעי אתר דיליה, אמנם כלפי זה נתן לנו תורה ומצוות שע"י העסק בתורה ומצוות לשמה, זוכים ישראל להדבק בו ממש, ושכינתו יתברך מתלבשת בהם עד שהם עושים אותם המעשים שהבורא ית' עושה, שהם מחיים מתים ומורידים גשמים, ומקיימים שמים וארץ, וכו' ומבחינה זו הרי הם כמוהו ממש, שה"ס ממעשיך הכרנוך, אבל כל זה משיגים רק מבחינת אמונה שלמה ותמימה שאינם מעלים הרהור כלל וכלל כדי להשיג אותו בחכמתם. כדרך חכמי הגוים.