זהר

קסג) ובזמנא דקיימא לאזדווגא לגבי נוקבא, ברזא דשמא קדישא, קיימא ברזא דו"ו, ואשתליל מכלא, ולא אתחזו בר גופא בלחודוי. וכלא אתקשר בנוקבא. דרועא חד, תחות רישא, וחד, דמחבקא לה.

פירוש הסולם

קסג) ובזמנא דקיימא לאזדווגא וכו': ובשעה, שז"א, עומד להזדווג עם הנוקבא, שהיא המלכות, בסוד השם הקדוש, שה"ס ו"ה דהויה, הוא עומד בסוד הו', ונשלל מכל בחינות ימין ושמאל, ואין נראה בו רק הגוף בלבד, שהוא קו האמצעי. והכל מתקשר בנוקבא, שהיא מלכות, כלומר, שימין ושמאל שבו, מתקשרות במלכות, זרוע אחת, דהיינו שמאלו, הוא תחת ראש המלכות, ואחת, דהיינו ימינו, מחבקת את המלכות.