זהר

קסג) כד אתנהיר מנהירו דחוורא דעתיקא, חפייא ההוא חוורא על סומקא. וכלהו בנהירו אשתכח. וכדין כתיב, יאר יי' פניו אליך. וכד חייבין סגיאין, תליין דינין בעלמא, אשתכחת סגירותא בכלא. וסומקא אתפשט באנפין, וחפא על חוורא. וכדין כלא אשתכח בדינא. וכדין כתיב פני יי' בעושי רע. וכלא בהאי תלייא, ובגין דא סהדותא הוא בכלא.

פירוש הסולם

קסג) כד אתנהיר בנהירו וכו': כשהפנים דז"א מאיר בלבן, דהיינו בחסד, מעתיקא, אז מכסה הלבן שבו, שהוא חסד, על האדום שבו, שה"ס חכמה דשמאל, והכל נמצא בהארה. ואז כתוב, יאר ה' פניו אליך. וכשהרשעים מרובים, ודינים תלוים בעולם נמצא סגירה בכל, דהיינו שהאורות כולם נסגרים ואינם מאירים. והאדום מתפשט בפנים, שהוא דין, ומכסה על הלבן שהוא רחמים, ואז הכל נמצא בדין. ואז כתוב, פני ה' בעושי רע. והכל תלוי בזה. ומשום זה הפנים הוא עדות בכל.