זהר

קסג) כגוונא דא כ״ח דאיהו תמניא ועשרין, אהי״ה דאיהו כ״א, הרי מ״ט, וכלא יו״ד ה״א וא״ו ה״א יהו״ה. יוד הא ואו הא מ״ה, יהו״ה ד׳, סליק מ״ט.

פירוש מעלות הסולם

קסג) כגוונא דא כ״ח וכו׳: כעין זה כ״ח, שהוא עשרים ושמונה, עם מספר של ד׳ אותיות אהי״ה שהוא כ״א, שה״ס המוחין הבאים מבינה, הרי הם מ״ט, וכלם מאירים לזו״ן, שהם סוד יו״ד ה״א וא״ו ה״א, שה״ס ז״א. הוי״ה פשוטה שה״ס המלכות. ויש בהם מ״ט, יו״ד ה״א וא״ו ה״א מ״ה, שבגימטריא אדם שה״ס ז"א. הוי״ה פשוטה ה״ס ד׳ שהיא מלכות. וכשהם בזווג יחד מ״ה וד׳ הם עולים מ״ט.
ביאור המאמר: נודע שזו״ן מצד אצילותם אינם ראוים למוחין, משום שמלכות דצמצום א׳ רובצת עליהם שאינה ראויה לקבל אור. ובאופן זה לא היה קיום לזו״ן ולכל העולמות הנמשכים מהם. ובכדי שהעולמות יוכלו להתקיים, העלה המאציל את מלכות לבינה, ונעשית אחת עם הבינה, ואז נעשו זו״ן ראוים למוחין. והנה מטעם זה נשתנה השמות של חכמה ובינה לאבא ואמא, (כמבואר בתלמוד עשר הספירות חלק י׳ אות ל״ב) שחכמה הוציאה את הבינה לחוץ כדי להשקות את הגן ולינקא ליה, ואי אפשר להתהוות שום מוח לזו״ן עד שתצא אמא לחוץ ע״ש. ותיקון זה נבחן, שחכמה דראש הנקראת עינים, הוציאה לבינה דראש, דהיינו לז״ת דבינה שהם שורשי זו"ן שבבינה, שנקראים אזן, לחוץ מראש, היינו לבחינת גוף, כי ג״ר דבינה לקח חכמה לבחינת נוקבא שלו הנקראת נקבי עינים. ומכח זה גם ז״ת דתפארת שה״ס בינה דגוף שהם ב׳ שלישי תפארת שמחזה ולמטה, יצאו לחלל פנוי לגמרי שהוא לאחר נקודת הסיום. וזה היה כדי להשקות את הגן שה״ס זו״ן, כי בזה נעשה אפשרות להמשיך מוחין לז״א, וז״א לנוקבא, בסוד הכתוב מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש. וכיון שחכמה ובינה נתמעטו כל כך בשביל זו״ן לכן הם נקראים בשמות אבא ואמא, מדמיון אב ואם שאינם משגיחים לעצמם, אלא לגדל את הבנים.