זהר

קסב) סטרא תליתאי, אתלבשת בלבושי ארגונא, דלביש מלכא עלאה קדישא, דאקרון תפאר"ת, דירית ברא קדישא, בשבעין עטרין עלאין, מסטרא דאבא ואמא, והוא כליל להאי סטרא ולהאי סטרא.

פירוש הסולם

קסב) סטרא תליתאי וכו': צד השלישי, התלבשה המלכות בלבוש ארגמן, שלבש מלך העליון הקדוש הנקרא תפארת, שירש בן הקדוש שהוא תפארת בע' עטרות עליונות מצד אבא ואמא, והוא כולל לצד זה ולצד זה. דהיינו לימין שהוא חסד, ולשמאל שהוא גבורה. שה"ס ויט.
ביאור הדברים. כי שורש הקוין הם בבינה, וקו ימין שבה מכונה אבא עלאה, וקו שמאל שבה מכונה אמא עלאה. וקו אמצעי שבה הוא תפארת המכריע ביניהם. שז"ס תלת נפקי מחד, (כנ"ל ב"א אות שס"ג ע"ש) וכל הגדלות שגרם התחתון אל העליון, זוכה בו גם התחתון, לפיכך, חד בתלת קיימא, וזכה גם הת"ת בב' האורות ימין ושמאל של אבא ואמא. (עש"ה) ואחר כך, כשהשיג הת"ת ג' הקוין, ב' מאו"א, ואחד משל עצמו, הוא משפיע אותם אל המלכות.
וז"ש אשתלים סיהרא מכלא, וירתא שבעין ותרין שמהן קדישין (באות ק"ס) כי ג' קוין אלו ה"ס ג' הפסוקים: ויסע, ויבא, ויט, שבכל אחד יש ע"ב אותיות, וצרופם יחד עושה ע"ב שמות קדושים, שבכל אחד ג' אותיות מג' הפסוקים. וז"ש סטרא חדא וכו' דנהירו דאבא עלאה שהוא קו ימין שבבינה המאיר לחסד דת"ת, והיא אתלבשא בעטרוי דחסד העליון הזה דת"ת וה"ס הפסוק, ויסע. וכן מקבלת מגבורה דת"ת הארת קו שמאל מאמא עלאה, המכונה שתין פולסי דנורא, בסו"ה ששים גבורים סביב לה. וז"ש, אתלבשת ברומחי דגבורה, דהיינו גבורה שבת"ת. בשתין פולסי וכו' מסטרא דאמא עלאה, כי ת"ת מקבלם מקו שמאל דאמא עלאה. וה"ס הפסוק ויבא. וכן מקבלת מת"ת דת"ת, דהיינו בחינתו עצמו של קו אמצעי, וז"ש סטרא תליתאי אתלבשת בלבושי ארגוונא וכו'. כי להיותו קו אמצעי הוא כולל בתוכו ב' הגוונים לבן ואדום, שהתכללותם ה"ס הגוון ארגמן. דירית ברא קדישא וכו': מסטרא דאבא ואמא, שהם ב' קוין דבינה, שירש אותם בסוד תלת מחד נפקי חד בתלת קיימא, כנ"ל.
ודע, שבאמת מכונים ב' קוים ימין ושמאל שבבינה בשם חכמה ובינה. אלא שנשתנה שמם לאבא ואמא. ויש להבין זה, למה נשתנה שמם לאבא ואמא. וכן יש להבין למה מכונה ת"ת, שהוא קו אמצעי לבן שלהם. שמדרך האורות להשתלשל זה מזה בסוד עילה ועלול כסדר המדרגה. וכאן יצאו האורות שלא בסדר המדרגה, כי תקון אחד נעשה שעלתה המלכות לבינה, וקבלה בינה, צורת מלכות המצומצמת. וירדו בינה ותו"מ שלה למדרגת ז"א. ועי"ז, בעת גדלות כשבינה העלתה הבינה ותו"מ שלה ממדרגת ז"א עלה גם ז"א עמהם למקום בינה, ועי"ז נעשה שם קו אמצעי, וקבל האורות דבינה, אע"פ שבסדר המדרגה אין ז"א ראוי כלל לקבל ולהאיר כמו הבינה. ומתוך שאור הזה הגיע לז"א שלא בסדר המדרגה, אלא ע"י ירידת בינה ותו"מ דבינה, והעלתם את הז"א למקום בינה, וכן ע"י ענין תלת בחד קיימא, לפיכך מכונה אור הזה בשם אור של תולדה, ולא בדרך השתלשלות עילה ועלול. ולפיכך מכונה ז"א בשם בן, כלומר אור של תולדה. ולפיכך מכונים החכמה ובינה בשם או"א, כי הם הולידו את אור הזה שנקרא ז"א.