תוכן

קסב) והנה תראה כי זהו צלמא דנבוכדנצר, כנזכר בתיקונים ס"ו, כי הרי זה הנוגה הוא דמות צלם בעשר ספירות, כי מה שנקרא צלם הוא, לפי שידעת, כי הוא גוף ומלבוש אל הנשמה, בסוד הצלם של המוחין שבקדושה, והבן זה, כי הוא זה הנוגה ראשו זהב טוב, וכן חדוהי כסף טוב, אבל מן החזה ולמטה, שהוא מקום המלכות שבחזה, נוקבא דדכורא שבנוגה, שם הוא רע וטוב. ועיין בספר הדרושים ובספר מקור חיים דרוש זה באורך ע"ש, בסוד נחושת, כנזכר בפרשה תרומה. וזהו שאמרו שם, כשהמלכות רוצה לזון את החיצונים, שהוא סוד ומלכותו בכל משלה, היא מפרנסתם ע"י קליפת נוגה. וזהו שאמרו דאצטבעות בההוא גוון לון, ואז בהזדווג דכורא דנוגה עם נוקביה, יוצאת משם נשמות הגרים, בסוד ואת הנפש אשר עשו בחרן, והבן זה. וזהו עורות תחשים, בנחשת הוא ח"ש קול דממה, דקה, נוגה זכר, ות' מלכות שבו. וזה נרמז בפרשת תרומה בזוהר, ועיין שם היטב, כי נו"ן דנחשת הוא המוח, מלכות דקדושה, הנופלת תוך הקליפות, נו"ן כפופה, ראש הנחש, הוא קליפות נוגה זכר. ותי"ו, הוא נוקבי' ואלו נקרא הרי נחשת.