זהר

קסב) וע"ד אתרשים גביה, בדיוקנין דבראשית, דאתחזי למשאל ולמנדע, דכתיב, כי שאל נא לימים ראשונים. ודא היא שאלתא קמייתא, לאשתמודע ב"נ למאריה, דדא איהו ראשיתא דכלא. וכדין איהו רזא דאל"ף, ראשיתא דקיימא לכל אתוון.

פירוש הסולם

קסב) וע"ד אתרשים גביה וכו': ועל כן נרשם בה, בא' צורות ימי בראשית, דהיינו ג' קוין שה"ס חג"ת דז"א הנקראים ימי בראשית, דהיינו ימים הראשונים. שראוי לאדם לשאול ולדעת, שכתוב, כי שאל נא לימים ראשונים. אבל למעלה מז"א, שה"ס ג"ר, אין שם השגה ואינו ראוי לשאול ולדעת בהן, ושאלה הראשונה היא זו, שידע אדם את אדונו, שזו היא ראשית הכל. ואז הוא, ז"א, בסוד הא', הראשית העומדת לכל האותיות.