זהר

קסב) דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא, ולמיחת רחמי, דכלהו כלילן בדיבור דכ״ב אתוון כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא, סתימאן כ״ב מכילן דרחמי, וי״ג דעתיקא סתים וגניז מכלא, וט׳ דאתגליין מזעיר אנפין ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד, דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ״ב אתוון גליפן.

פירוש הסולם

קסב) דהא הכא בעי וכו׳: כי כאן צריך הכהן לצרף השם הקדוש ולהוריד רחמים, שכולם כלולים בדבור של כ״ב אותיות כתרי הרחמים. שה״ס השם של כ״ב אותיות, אנקתם וכו', המובא בברכת כהנים. ובאותיות אלו של שם הזה סתומים כ״ב מדות הרחמים, שהם י״ג תקוני דיקנא דעתיקא הסתום והגנוז מכל (כנ"ל באדרא רבא אות ע״ב) וט׳ תקוני דיקנא שנגלו מז״א (כנ״ל באד״ר אות רמ״ז) ט׳ וי״ג הם כ״ב. ומתחברים כל כ״ב מדות הרחמים בצרוף שם אחד שהיה הכהן מכוון, כשנושא את ידיו, בכ״ב אותיות חקוקות. דהיינו בשם כ״ב, אנקת״ם וכו'.