זהר

קסב) ואיש או אשה כי יהיה בעור וגו׳. ר׳ יוסי אמר, כסילתא דמוקפי בבהרת עזה, חיזו תנינא, ובחיזו אתדן, באינון גוונין. א״ר יצחק ש׳ טעמי אית מאן דגריס בבהרת עזה. וכלהו אוליפנא מהכא, בר חיזור חד סאיב, סהדא חד. תרין, תרי סהדי, ודכי. מכאן ולהלאה, אפילו מאה כתרי, ותרי כמאה. ודא אוליפנא לבתר דכתיב, לא יקום עד אחד באיש וגו׳, על פי שנים עדים וגו׳.

פירוש הסולם

קסב) ואיש או אשה וגו׳: ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות בהרות לבנות. ר׳ יוסי אמר, החריפות המרובה בבהרת עזה, שנאמרו בה תלת מאה הלכות פסוקות (כנ״ל וירא אות ל״ו) למדנו, שהוא במראה, ובמראה נידון באלו אפנים המרובים. א״ר יצחק, שלש מאות טעמים יש מי שלומד בבהרת עזה. וכולם למדתי מאבי, חוץ, במה ששערה אחת שחורה, עודו טמא מטעם שהוא עד אחד, שתי שערות שחורות הן ב׳ עדים, והוא טהור. ומכאן והלאה, אפילו מאה שערות הן כשתים, ושתי שערות הן כמאה, שזה למדתי אח״כ, מטעם שכתוב, לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת וגו׳. על פי שני עדים וגו׳. כסילתא, הוא חריפות מלשון המסולתין שבכם. (ספרי דברים) שפירושו המחודדים שבכם. דמוקפי, הוא מלשון, וקפוי הוא לעוה״ב, שפירושו הרבה בשפע (פסחים נ.).