זהר

קסב) ואוקמוהו רבנן דמתניתין נ׳ שערי בינה נבראו בעולם, ונתנו למשה, חוץ מאחד, שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים. ולתתא במלאכים, אינון מ״ט פנים טהור מן מטטרו״ן, דאיהו חל״ם במלאכים.

פירוש מעלות הסולם

קסב) ואוקמוהו רבנן דמתניתין וכו': והעמידו חכמי המשנה, (ר״ה כ״א:) נ׳ שערי בינה נבראו בעולם ונתנו למשה חוץ מאחד, שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים. ולמטה במלאכים היינו בעולמות בי״ע, הם מ״ט פנים טהור מן מטטרו״ן שהוא נקודת חלם במלאכים.
פירוש, משה הוא בחינת תפארת. בסוד משה מלגאו ויעקב מלבר, ובסוד כליל תפארת בראשו נתת לו, (ועיין בע״ח שער הכללים פרק י׳ בענין ה׳ בחינות משה). וכל גלוי המוחין שה״ס אור התורה מתגלים מן בינה, ומתלבשים בתפארת, שה״ס ז״א, וה״ס משה, והם נ׳ שערי בינה המרומזים בב׳ היחודים שבקריאת שמע, ובסבת המתקת המלכות בבינה נגנזה המלכות דמדת הדין, והיא שער הנ׳ הנעלם ע״י גניזה זו, מטעם ערך הפוך שיש בין כלים לאורות, כשחסר מלכות דמלכות דכלים חסר כתר דכתר דאורות, וזהו שער הנ', וזה אמרו נ׳ שערי בינה נבראו בעולם כי מתחלה נברא העולם במדת הדין, ובא״ק מאיר גם שער הנ', ואחר שתוף מדת הרחמים בדין, נתנו למשה חוץ מאחד היינו שער הנ׳ שיתגלה בגמר התקון. כי מלכות נשארת עומדת למעלה בסוד החלם שהוא בחינת תפארת ומשה, עד שיספיקו ישראל לקבל כל המוחין הראויים להתגלות ע״י המתקה זו של מלכות בבינה. ועיין לעיל אות פ׳ דא מטטרו״ן רכב לעמודא דאמצעיתא כי מטטרו״ן במלאכים הוא בחינת משה בנשמות לכן אומר ולתתא במלאכים וכו'.