תוכן

קסא) ובזה יתבאר לך מ"ש רז"ל, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה, עד שישראל יכנסו בירושלים של מטה. שנאמר ולא אבא בעיר. ונודע, כי ירושלים של מעלה, היא אימא. וירושלים של מטה, היא מלכות. וא"כ היכי קאמר באדרת האזינו דאו"א לא פסיק זווגייהו לעלמין, דעלייהו אתמר ונהר יוצא מעדן דלא פסיק כו', אך הענין מבואר עם האמור, כי או"א עילאין הם שאין להם הפסק כלל, אך ישסו"ת יש להם הפסק, ואין להם זווג אלא לפרקים. ונמצא עתה, כי או"א עילאין דזווגיימו תדיר, לכן אימא נקשרה ונתחברה עמו יחוד גמור, באות יו"ד שלו עצמה, ולא באות ה' הנפרדת מן אות היו"ד, אבל ישסו"ת נרמזו באות ה' כנז"ל. וביאור הענין הוא זה והבינהו, כי הנה ישסו"ת מתלבשים זה בתוך זה, כדי ליכנס בבחי' מוחין תוך רישא דז"א, ואז נמצא כי יש"ס הוא מוכלל ומתלבש תוך התבונה, והוא סוד אות י' הנכללת באות ה' ראשונה שבשם כמצוייר לעיל, והנה אחר כך שני אותיות ו"ה שבהוי"ה, הנה הם בחי' זו"ן.