חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קסא

זהר

קסא) ובגין דקרינן לה אם, נוקבא גבורה, ודינא מנה נפיק. אקרי רחמי בלחודהא, הא מסטרהא דינין מתערין. ובגין כך כתיב ברחמי, ונקוד בדינא. אתוון ברחמי, ואתנגיד דינא מסטרהא, כגוונא דא  יֶהֺוִה, האי דרגא חד.

פירוש הסולם

קסא) ובגין דקרינן לה אם וכו׳: ומשום זה שקוראים אותה, את הבינה, אם, היא נוקבא, וגבורה, ודין יוצא ממנה. וע״כ היא נקראת רחמים בפני עצמה, דהיינו מבחינת עצמותה, אבל מצדה מתעוררים דינים. וע״כ, השם של הבינה, כתוב ברחמים, דהיינו באותיות הויה המורה על רחמים, ומנוקד בדין, דהיינו שד׳ אותיות הויה שלה, מנוקדות כמו הניקוד שבשם אלהים. ונמצאות אותיות השם שהן ברחמים, ודינים נמשכים מצדה, המרומז בנקודות השם, כעין זה יְהֶ״וֹה, זו היא מדרגה אחת.
ביאור המאמר. נודע, שחכמה ובינה מכונים בכל מקום אבא ואמא, וצריכים להבין טעם הדבר. והענין הוא, כי המלכות, שממנה נבראו העולמות, הנה מבחינתה עצמה אינה ראויה לקבל אור העליון, כי הצמצום א׳ והמסך רוכב עליה, שלא תקבל אור העליון. וכדי לקיים העולמות שיוכלו לקבל אור העליון, העלתה הבינה אליה את המלכות שעי״ז קבלה הבינה לתוכה את הדינים של המלכות, ונסתלקו ממנה הג"ר, שמחמת זה קבלה המלכות שבבינה בחינת הכלים והקטנות של הבינה, ואח״כ כשירדה המלכות מן הבינה וחזרו אליה הג״ר, קיבלה המלכות המוחין דג״ר של הבינה. ומן המלכות מקבלים כל העולמות (ועי׳ לעיל ב״א דף ז׳ ד״ה וכבר). ונמצא שהבינה קבלה אליה את המלכות ודיניה. ומיעטה את עצמה, כדי שתוכל המלכות לקבל מוחין וקיום. וענין עלית המלכות לקבלת המוחין מבינה, נבחן כמו עיבור ולידה (כנ״ל ב״א מ״ב ד״ה פירוש. וכמ״ש בתרומה אות תר״ח בהסולם ע״ש) וע״כ נעשה בינה אל המלכות כמו אם, והמלכות היא בתה. ומתוך שחכמה ובינה הם בזווג, ואין בינה בלי חכמה, נבחן ג״כ החכמה לאב אל המלכות.
וזה אמרו (באות ק״ס), והאי נהרא אתקרי אם לגנתא, שהבינה הנקראת נהר נעשתה אם אל המלכות. ונודע שמטעם עלית המלכות לבינה, יצאו בבינה ג׳ קוין, בסוד ג׳ נקודות חולם שורק חירק, שה״ס ג׳ זריעות, דהיינו ג׳ בחינות דינים (כמ״ש לעיל ב״א ט״ו ד״ה ההוא ע״ש) שחולם ה״ס קו ימין ושורק קו שמאל וחירק הוא קו האמצעי. וז״ש, ובגין כך כל מבועין נפקין ונגדין, דהיינו שורשי המוחין, ואשתקיין לכל עיבר, דהיינו לקו ימין ולקו שמאל, ועל דא רחמי מנה משמכחין, שה״ס קו האמצעי, הרי שנעשה ג׳ בחינות דינין בבינה מג׳ קוין, שכל זה עלתה לה מטעם שהעלתה לתוכה את המלכות, כי מצדה עצמה היא בסוד, כי חפץ חסד הוא, בלי שום דין. וז״ש, ובגין דקרינן לה אם, דהיינו שהעלתה לתוכה את המלכות, היא נוקבא, גבורה, ודינא מנה נפיק, שמחמת שהמלכות היא נוקבא נעשתה גם הבינה נוקבא, וכן מחמת שהמלכות היא גבורה נעשתה גם הבינה לבחינת גבורה, ודינים יוצאים ממנה, דהיינו שנעשו בה ג׳ זריעות דחולם שורק חירק, שמהם יוצאים דינים, וז״ש, אקרי רחמי בלחודהא, שלפי עצמה היא כולה רחמים בלי שום דין, כי היא בבחינת, כי חפץ חסד הוא, הא מסטרהא דינין מתערין, מטעם שקבלה לתוכה את המלכות כנ״ל. ובג״כ כתיב ברחמי, באותיות הויה, שמורה על עצמותה שהיא רחמים, ונקוד בדינא, שמורה על הדינים שבה מטעם החיבור עם המלכות, ע״כ הניקוד שלה כמו השם שבמלכות, שהוא אלקים. דהיינו בחטף סגול חולם וחירק, חטף סגול תחת הי׳, וחולם על ה׳, וחירק תחת הו׳.