זהר

קסא) ומאן דלית ליה בן דאיהו ו׳, אסתלק י׳ מיניה. ומאן דלית ליה בת, דאיהי ה׳, אסתלק ה׳ עלאה, דאיהי אם, מן בת זוגיה. דאתוון לא שריין דא בלא דא. ובג״ד, באיש ואשה בן ובת, דאתעבידו כדקא יאות, שריא עלייהו יהו״ה, ואתקריאו בנים לקודשא ב״ה. הדא הוא דכתיב בנים אתם לידו״ד אלהיכם. ע״כ.

פירוש הסולם

קסא) ומאן דלית ליה וכו׳: ומי שאין לו בן, שהוא ו׳ דהויה, מסתלקת ממנוי' דהויה. ומי שאין לו בת, שהיא ה' אחרונה דהויה, מסתלקת ממנו ה׳ עליונה, שהיא האם של בת זוגו, בי האותיות אינן שורות זו בלי זו. ומשום זה, באיש ואשה בן ובת, שנעשו כראוי, שורה עליהם הויה, ונקראים, בנים אתם לה׳ אלקיכם. (ע״כ רעיא מהימנא).