זהר

קסא) חֹ לֵ ם חסר ו', חושבניה י״ה ותלת ניצוצות יי״י, הא אינון מ״ה, שמא מפרש יוד הא ואו הא. ועם תלת אתוון ותיבה הא איהו מ״ט, כחושבן מ״ט אתוון שמע ישראל וכו', ברוך כבוד וכו'.

פירוש מעלות הסולם

קסא) חלם חסר ו׳ וכו': נקודת חלם חסד ו', חשבונו במספר קטן י״ה. ושלש נצוצות י׳י׳י׳ נקודה אחת על ח׳ של חלם וצרי שתחת הל', הרי הם מ״ה. היינו שם המפורש יו"ד ה״א וא״ו ה״א. ועם שלש האותיות חלם, והתיבה, הרי הם ביחד מ״ט כחשבון מ״ט אותיות של שמע ישראל וכו' שהם כ״ה אותיות, וכ״ד אותיות של ברוך שם כבוד וכו'. שביחד הם מ״ט אותיות.
פירוש. נקודת חלם היא תפארת שבז״א, ותפארת נחשבת לבחינת בינה שבחסדים, כי חג״ת נ״ה שבז״א הם במקום כח״ב תו"מ, שיש בכל אחת מן ג׳ הראשונות, ונמצא כי חג״ת הם כח״ב, ותפארת היא בינה. (עיין במראות הסלם בהקדמת הזהר מאמר השושנה) וע״י עליית מלכות לבינה שהיא תפארת לא נשאר בפרצוף רק כתר חכמה וג״ר שבבינה, שהם י״ה. כי קוצו של י׳ הוא כתר. י׳ חכמה. ה׳ בינה. וזה אמרו חלם חסר ו׳ היינו בעת צמצום ב׳ ועליית מלכות לתפארת שאין לו התפשטות שהיא ו', חושבניה י״ה כי לא נשאר רק ב׳ כלים שהם י״ה. וזהו קו ימין של תפארת. ובעת גלוי קו השמאל שהוא הארת חכמה המרומזת בג׳ הנקודות של חולם. ומתלבשת בחסדים של קו ימין, הא אינון מ״ה כי מלכות יורדת למקומה והמוחין מתפשטים בכל חמשת הכלים של הפרצוף. ומתגלה קו האמצעי שהוא שמא מפרש יו״ד ה״א וא״ו ה״א.
והנה. ע״י עליית מלכות לבינה שהיא תפארת המשוה צורת בינה ומלכות זו לזו, שבעת קטנות יש לבינה צורת מלכות, ולעת גדלות יש למלכות צורת בינה, שעי״ז מתגלים כל המוחין שישנם בשתא אלפי שני, הנה תקון זה נשאר תמיד כי אפילו אחד ירידת המלכות למקומה, נשאר כח הסיום שלה במקום בינה, וג׳ כלים בינה תו״מ, העולים ע״י ירידתה של מלכות אינם נעשים לאחד עם כתר וחכמה שלא ירדו מעולם, ולכן תפארת שהוא ז״א של האורות כולל ב׳ היחודים שבקריאת שמע יחודא עלאה ויחודא תתאה.
וזה אמרו ועם תלת אתוון, שהם ג׳ קוים של תפארת, ותיבה שהיא מלכות העומדת במקום תפארת שה״ס מלכותא דדוד ופני אדם, (עיין בסלם ב״א דף ק״י אות קי״ז) הא אינון מ״ט כחושבן מ״ט אתוון וכו'. (ענין ב׳ היחודים מבואר לעיל אות ל׳ עיי׳׳ש).