זהר

קנ) ת"ח, כד אתא שמעון בקדמיתא על ההוא חמור, אתער עליהון דם דאתגזרו, ולבתר ויהרגו כל זכר. כגוונא דא, עבד קב"ה על ידא דלוי, דא משה, באינון חמורים במצרים, בקדמיתא דם, ולבתר ויהרוג יי' כל בכור בארץ מצרים וגו', הכא בהאי חמור כתיב, ואת כל חילם ואת כל טפם ואת כל בהמתם וגו'. התם באינון חמורים כתיב, כלי כסף וכלי זהב ושמלות, וכתיב וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר וגו'.

פירוש הסולם

קנ) ת"ח כד אתא וכו': בוא וראה, מקודם לכן, כשבא שמעון על החמור להלחם עמו, העיר עליהם דם, שנמולו, ואחר כך ​ויהרגו כל זכר. כעין זה עשה הקב"ה על ידי לוי, זה משה בחמורים האלו שהם המצרים, מתחילה הביא עליהם מכת דם, ואחר כך,​ ויהרג ה' כל בכור בארץ מצרים וגו'. כאן בחמור הזה אבי שכם. כתוב ​ואת כל חילם ואת כל טפם וגו' ואת כל בהמתם, שנאמר את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו, ושם באלו החמורים, שהם המצרים, כתוב, ​כלי כסף וכלי זהב ושמלות, שהם כנגד, ואת כל חילם שבכאן. וכתוב, ​וגם ערב רב עלה אתם, שהם כנגד, ואת כל טפם, שבכאן, וצאן ובקר וגו', שהם כנגד, את צאנם ואת בקרם וגו', שבכאן.