זהר

קנ) אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא, דכל שערי דדיקנא תליין ביה, אתקרי מזל. מ״ט. משום דכל קדשי קודשין דקודשיא, בהאי מזלא תליין. וס״ת, אע״ג דאיהו קדוש לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל, אתקרי קדוש בעשר קדושות. כגוונא דא דלא אתקרי היכל, אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא, הכל תלוי במזל, דאיהו האי חוטא יקירא קדישא, דכל שערין תליין ביה.

פירוש הסולם

קנ) אלא הכי אוקימנא וכו׳: ומשיב, אלא כך העמדתי בספרא דצניעותא, חוט הזה היקר והקדוש שכל השערות תלויות בו, דהיינו כללות שטח העליון של שערות הדיקנא המקיף את הפנים כמו חוט של שערות, הוא נקרא מזל. מה הטעם. הוא משום שכל קדשי קדשים של הקדשים, דהיינו כל המדרגות והמוחין הנקראים קודש קדשים, תלוים במזל הזה, כי שפע מזל הזה נקרא קדשי קדשים וספר תורה, שהוא ז״א, אע״פ שהוא קדוש, לא חל עליו עשר קדושות, דהיינו שתהיינה לו ג״ר, עד שנכנס להיכל, שהוא המלכות. כי אינו נשלם בג״ר אלא ע״י זווגו עם המלכות. כיון שנכנס להיכל, דהיינו שמזדווג עם המלכות, נקרא קדוש בעשר קדושות, כעין זה, לא נקרא המלכות היכל אלא כשנתחברו בו עשר קדושות, דהיינו רק כשהוא בזווג עם ז״א, אז יש במלכות עשר קדושות, ולמדנו, הכל תלוי במזל, שכל אלו הג״ר דז״א ומלכות, תלויות במזל, שהוא חוט הזה היקר והקדוש שכל השערות תלויות בו. שממנו מקבלים כל אלו הקדושות.