זהר

קנ) ובג"כ כתיב, ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. מ״ט אתוסף ה', מה דלא הוה כן בשאר יומי. אבל בכל אתרא ה׳ דא כנ״י, דאתייא לאזדווגא בבעלה יומא דשבתא, כד ייתי לה בעלה לאקמא לה מעפרא. ובג״כ כתיב, ובאו האובדים בארץ אשור. דא צדיק וכ״י.

פירוש מעלות הסולם

קנ) ובג״ככתיב ויהי וגו׳: ומשום זה כתוב, ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. מהו הטעם שנתוסף ה׳ ה׳ששי, מה שלא היה כך בשאר הימים. ומשיב אבל בכל מקום ה׳ היא כנסת ישראל, היינו מלכות, הבאה להזדווג עם בעלה שהוא יום השבת, כשיבוא אליה להקים אותה מעפרה. ומשום זה כתוב ובאו האובדים בארץ אשור, כתוב האובדים לשון רבים זה צדיק, שהוא יסוד. וכנסת ישראל היינו מלכות. ענין יום הרביעי ויום הששי וענין מלכותא דדוד כ״ז מבואר היטב בהסלם בראשית א׳ מן אות קי״א עד אות קי״ח. ובז״ח תולדות מאמר שבעה יומין עלאין.