זהר

קנט) ומן נחשת דא, כל אינון מאנין דמדבחא לשמשא בה. ואלין אינון מאנין למדבחא, דכד נשמתין מתקרבין לסלקא על גבי מדבחא, אלין אינון פלחין ההוא פולחנא דמדבחא, וכלהו מסייעי לשמשא ההוא שמושא, ואקרון כלי המזבח. וכל אלין מאנין, וכל אינון יתדות המשכן, כלהו בשמהן אקרון, מאני דשמושא לשמשא בקודשא. ועל דא קיימין כלהו ממנן ידיעאן, ורתיכין ידיעאן, ורוחין ידיעאן, כל חד וחד כדקא חזי ליה. ובהיכלין דקודשא דאינון היכלין ידיעאן, כלהו בחושבנא.

פירוש הסולם

קנט) ומן נחשת דא וכו': ומנחשת הזו, שהיא זו"ן דנגה, הם כל כלי המזבח לשמש בהם. ואלו הם כלים למזבח, בשעה שהנשמות מתקרבות לעלות על המזבח, שהוא מלכות, אלו הם העובדים עבודת המזבח, וכולם עוזרים לנשמות לשמש שמוש ההוא, ונקראים כלי המזבח. וכל אלו הכלים, וכל אלו יתדות המשכן שהם ג"כ מבחוץ למשכן, כולם נקראים בשמות כלי שמוש לשמש בקדש. וע"ז, עומדים כל הממונים הידועים, והמרכבות הידועות, והרוחות הידועים, כל אחד ואחד במקומו כראוי לו. ובהיכלות דקדושה שהם היכלות ידועים עומדים כולם בחשבון. דהיינו בסו"ה המוציא במספר צבאם וגו'.