זהר

קנט) תאנא, מההוא יומא, הוה רבי יצחק אחיד לבריה בידיה, ולעי ליה באורייתא, ולא הוה שבקיה. כד הוה עאל קמיה דרבי שמעון, אותביה לבריה לבר, ויתיב קמיה דרבי שמעון, והוה קרי קמיה ה' עשקה לי ערבני.

פירוש הסולם

קנט) תאנא מההוא יומא וכו': למדנו, מיום ההוא, והלאה, היה אוחז ר' יצחק את בנו בידו, ועסק עמו בתורה, ולא הניח אותו מידו. כשנכנס לפני ר' שמעון הושיב את בנו בחוץ, ונכנס וישב לפני ר' שמעון.והיה קורא לפניו, ​ה' עשקה לי ערבני.