פירוש הסולם
קנט)
ויאמר אלקים נעשה אדם, סוד ה' ליראיו וגו': בהכתוב ויאמר אלקים וגו' יש סוד שאינו נגלה אלא ליראיו.
פתח ההוא סבא דסבין ואמר שמעון שמעון מאן הוא דאמר נעשה אדם, ויאמר אלקים, מאי ניהו הכא האי אלקים. פתח אותו זקן הזקנים ואמר: שמעון שמעון, מי הוא שאמר, נעשה אדם. וכתוב בו ויאמר אלקים, מי הוא כאן השם אלקים הזה.
אדהכי, פרח ההוא סבא דסבין, ולא חמא ליה, בינתים, פרח לו אותו זקן הזקנים ולא ראה אותו
וכמה דשמע רבי שמעון, דהוה קרי ליה שמעון, ולא רבי שמעון, אמר לחברוי, ודאי האי הוא קב"ה, דאתמר ביה ועתיק יומין יתיב. וכמו ששמע ר"ש, שהיה קורא אותו שמעון, ולא רבי שמעון, אמר לחבריו, בודאי שזה הוא הקב"ה, שנאמר בו ועתיק יומין יתיב.
הא כען איהו שעתא, למפתח בהאי רזא, דודאי, הכא אית רזא דלא אתיהיב רשו לאתגליא הרי עתה השעה לפתוח בסוד הזה, כי כאן יש סוד שלא ניתן רשות לגלותו,
וכען משמע דרשותא אתיהיב לאתגליא, ועתה משמע שניתן הרשות לגלות.
פירוש, כי נודע שהסודות שנגלו לחכמי הזהר, היה על ידי השגות האורות של המדרגות העליונות, בדרך השראה. ויש בהם פנים ואחורים, שפירושו העלם וגילוי. ולפי מדת גדלה של בחינת פנים של המדרגה כן מדת גדלה של של בחי' האחורים שלה. והשראת האחורים, ה"ס קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממדת ההעלם של האחורים שהשיגו, את מדת הגילוי העתידים להשיג. וז"ש
וכמה דשמע ר"ש דהוי קרי ליה שמעון ולא רבי שמעון, דהיינו שהשראת האחורים שה"ס קריאה, היתה חזקה כל כך עד שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, דהיינו לשמעון מן השוק, והכיר בזה שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאד נעלה, לפיכך תיכף
אמר לחברוי ודאי האי הוא קב"ה, דאתמר ביה ועתיק יומין יתיב. שאין מדרגה גבוה ממנו. וז"ש
וכען משמע דרשותא אתיהיב לאתגליא, שעתה נראה, שהשיג רשות לגלות סוד הגבוה הזה. והוא המרומז באלו ב' שאלות הנ"ל: מי אמר נעשה אדם, ואיזה שם אלקים נאמר בהכתוב הזה. אם הוא אלקים דבינה או אלקים דמלכות.
