תוכן

קנט) אמר הר"מ מינץ ששמע ממורי זללה"ה, כי מה נשתנה בכאן מכל השאר, שנאמר בהם ויולד את מתושלח, ויולד את למך, וכן בכולם. וכאן נאמר ויולד בן סתם, ואחר כך ויקרא שמו נח. והענין, כי עד מתושלח היה צדיק א' בכל דור ודור מאותן י' דורות, וכשבא מתושלח היה צדיק גמור, וחותך וכורת כל הקליפות, בכח חרב פיפיות אשר בידו, שהוא שמו יתברך, לכן נקרא מתושלח, מלשון ואיש שלחו בידו, בשלח יעבורו, לשון חרב. וכשנולד נח, אבד מתושלח כח החרב הזה, והיו הקליפות רבות מאד, לכן נתיירא אז למך לקרא שם לבנו בעת לידתו, עד שיגדיל, ואח"כ ויקרא שמו נח, כי כל מה דאתגלי שלטא עליה עינא בישא. (ואמר הר"מ כי אינו זוכר באמיתות מ"ש לו מורי בזה).