זהר

קנט) וכתיב הפעם אודה את ה' וגו' ותעמוד מלדת, בגין דהכא אשתכללו ארבע סמכין. הפעם אודה את ה', מ"ט אמרה אודה את ה' בהאי, ולאו בכלהו. אלא מהכא, כל זמנא דכנסת ישראל בגלותא, שמא קדישא לאו שלים הוא, תא חזי, אף אף גב דתלת בנין הוו עד דאולידת ליהודה, לא שלים כרסייא, ובגיני כך הפעם אודה את ה', ולא בכלהו, ועל דא ותעמוד מלדת. מאי ותעמוד, דקיימא כרסייא על סמכוהי.

פירוש הסולם

קנט) וכתיב, ​הפעם אודה את ה' וגו', ותעמוד מלדת וגו': הוא משום שכאן ביהודה נשתכללו ארבע עמודים של הכסא, שהם חסד וגבורה ות"ת ומלכות, אשר ראובן ה"ס חסד, ושמעון גבורה, ולוי ת"ת, ויהודה מלכות. הפעם אודה את ה', ושואל, מהו הטעם שאמרה בבן הזה אודה את ה' ולא בכל הבנים. ומשיב, אלא מכאן נשמע, שכל זמן שכנסת ישראל, דהיינו מלכות, היא בגלות, השם הקדוש אינו שלם, בוא וראה אע"פ שג' בנים היו מטרם שהולידה ליהודה, שהם חג"ת, לא נשלם הכסא, אלא עם יהודה שהוא מלכות נשלם הכסא. ומשום זה אמרה הפעם אודה את ה', ביהודה, ולא בכולם. ועל כן ותעמוד מלדת, מהו פירושו של ותעמוד, הוא, שהכסא עמד על עמודיו כי עם יהודה נשלמו ד' עמודי הכסא שהם חגת"מ. (ועי' לעיל פרשת וירא דף ה' ד"ה פירוש).