זהר

קנט) נחת וגפיף ליה ר' פנחס, ובכה, אמר ליה, חמינא בחלמי, דאתיא שכינתא לגבי, ויהבת לי נבזבזן רברבן, וחדינא בה. השתא כמה דחמינא. אמר ר' שמעון, מקל פרסי דחמרך, ידענא דאנת הוא. השתא חדוה שלים. אמר ר' פנחס, נתיב בדוך חד, דמלי דאורייתא אצטריך צחוחא. אשכחו עינא דמייא, ואילנא, יתבו.

פירוש הסולם

קנט) נחת וגפיף ליה וכו': ירד ר' פנחס, מחמורו, וחבק את ר' שמעון ובכה. אמר לו, ראיתי בחלומי שהשכינה באה אלי, ונתנה לי מתנות גדולות, ושמחתי בה. עתה התקיים מה שראיתי. א"ר שמעון, מקול פסיעות חמורך, הכרתי שאתה הוא. עתה השמחה שלמה. א"ר פנחס נשב באיזה מקום, כי דברי תורה צריכים צחות. מצאו עין של מים ואילן, וישבו.