זהר

קנט) והניף את העמר וגו'. פקודא דא, לקרבא קרבן העמר, קרבנא דא, כלא איהו בדבקותא עילא ותתא, מטרוניתא ובנהא כחדא אזלין. עמר דא, מקרבין ישראל בדכיותא דלהון, וההוא קרבנא איהו מן שעורים, ודא אתקריבו, למיעל רחימו בין אתתא ובעלה.

פירוש הסולם

קנט) והניף את העומר וגו': מצוה זו היא להקריב קרבן העומר. קרבן זה הוא כולו בדבקות למעלה ולמטה, דהיינו המטרוניתא ובניה, שהם המלכות וישראל למטה, הולכים יחד. כלומר שקרבן זה הוא לתקון המלכות למעלה, ולישראל למטה, עומר זה מקריבים ישראל בטהרה שלהם, וקרבן ההוא הוא מן השעורים, וזה נקרב להביא אהבה בין אשה ובעלה, כי קרבן זה מתקן הארת החכמה שבמלכות להאיר ממטה למעלה, שז"ס והניף את העומר, שבזה מתקשרת המלכות בתקון ז"א בעלה (כנ"ל אות קמ"ז).