זהר

קנט) ולבתר דנטיל נוקמא מנייהו, אתמלי רחמין על ישראל. וקדם דיהא נטיל נוקמא מעמלק, לא יתיב בכרסיא. ובההוא זמנא דנטיל נוקמא מבני עשו, ייתי לפייסא לאילתא, ואיהי געי״א ובוכה, הה״ד רחל מבכה על בניה. עד דאומי לה קב״ה, לאעברא לון מעלמא, ויקטול בהון, עד דיצטבע ימא מן דמהון. ויקטול בהון עד דיתפרנסון מנהון חיוון ברא י״ב שנין, ועופין דשמיא ז׳ שנין.

פירוש מעלות הסולם

קנט) ולבתר דנטיל נוקמא וכו׳: ואחר שיקח מהם נקמה, יתמלא רחמים על ישראל, וקודם שהוא לוקח נקמה מעמלק אינו יושב על כסא, שאין השם שלם ואין הכסא שלם, כמ״ש כי יד על כס יה וגו׳ ובעת ההיא שלוקח נקמה מבני עשו יבא לפייס לאילה שהיא מלכות, והיא גועה ובוכה, זהו שכתוב רחל מבכה על בניה, עד שנשבע לה הקב״ה להעביר אותם היינו את בני עשו מן העולם, ויהרוג בהם עד שמי הים יצטבעו מדמם, ויהרוג בהם עד שחיות השדה יתפרנסו מהם שתים עשרה שנה, ועוף השמים שבע שנים. עיין בזהר פרשת אמור (אות ט״ז) שם כתוב וכל חיוות ברא יתזנון מנייהו תריסר ירחי.