חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות קנח

זהר

קנח) תדשא הארץ דשא, אתחברותא דמיין עלאין בתתאין, למעבד פרין, מיין עלאין, ועמדי איבין, ותתאי קראן לון לעלאין, כנוקבא לגבי דכורא, בגין דמיין עלאין דכורין ותתאי נוקבין.

פירוש הסולם

קנח) תדשא הארץ דשא, אתחברותא דמיין עלאין בתתאין, למעבד פרין: הכ' תדשא הארץ דשא, יורה על התחברות מים העליונים במים התחתונים כדי לעשות פירות, מיין עלאין ועבדי איבין ותתאי קראן לון לעלאין כנוקבא לגבי דכורא, מים העליונים עושים הפירות, ומים התחתונים קוראים אל העליונים לקבל מהם הפירות ולהוציאם בהעולם, כיחס הנקבה אל הזכר, המקבלת ממנו הריון ומוציאה תולדות להעולם, בגין דמיין עלאין דכורין, ותתאי נוקבין, משום שמים עליונים הם זכרים, ומים תחתונים הם נקבות. פירוש, כי נתבאר בהזהר לעיל (בהקדמת הזהר דף קצ"ו ד"ה כדין) שהמוחין דגדלות הנקראים פירות לא יוכלו להתגלות בהנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, וע"כ היא נקראת יבשה, שאינה ראויה להוצאות פירות. אלא אחר שנעשה הזווג בהנוקבא שמחזה ולמטה דז"א. כדין מה דהוית יבשה למעלה מחזה, אתעבידת ארץ למעבד פירין ואיבין למטה מחזה דז"א עש"ה בטעמו ונימוקו. והנה מחזה ולמעלה דז"א נקרא מים עליונים, ומחזה ולמטה דז"א נקרא מים תחתונים, כי הרקיע המבדיל בין מים עליונים לתחתונים עומד במקום החזה, כנ"ל. ונמצא אע"פ שהמוחין יוצאים בהנוקבא שלמעלה מחזה דז"א, בסו"ה יקוו המים אשר מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, כמ"ש שם בזהר, ששם מים עליונים, מ"מ לא יוכלו להתגלות שם, והם שם בבחינת יבשה, ומקום הגילוי הוא רק בהמקום שמחזה ולמטה, ששם מים התחתונים.
וזה אמרו כאן מיין עלאין עבדי אבין, שהמוחין המכונים פירות, באים מכח הזווג העליון שלמעלה מחזה דז"א, בסו"ה יקוו המים אל מקום אחד, אלא שלא יוכל להתגלות משם, כי שם הם בסוד יבשה כנ"ל, ולפיכך ותתאי קראן לון לעלאין כנוקבא לגבי דכורא, כמו שזרע הזכר אין לו כח להתגלות בו אלא בהנוקבא, שבה ההריון והלידה, כן המוחין שבמים העליונים לא יוכלו להתגלות במקומם אלא במחזה ולמטה כנ"ל, הנקרא מים תחתונים ולכן הם קוראים למים העליונים שישפיעו בהם המוחין ויתגלו בעולמות על ידיהם.