זהר

קנח) ונחשת. יומי דקרבנין דחג, דאנון רתיכי דעמין עכו"ם, ואינון אקרון רזא דהרי נחשת, ובגין כך מתמעטין בכל יומא ואזלין. ותכלת, דא פסח, שולטנו דרזא דמהימנותא, רזא דגוונא תכלא, ובגין דהיא תכלא, לא שלטא עד דשציאת וקטילת כל בוכרי דמצראי, כד"א ועבר יי' לנגף את מצרים. בג"כ, כל גוונין טבין בחלמא, בר מן תכלא.

פירוש הסולם

קנח) ונחשת יומי דקרבנין וכו': ונחשת, הוא יום של קרבנות החג, שהם המרכבות של עמים עכו"ם, שאנו מקריבים על פרים בעדם, והם נקראים סוד הרי נחשת, ומשום כך מתמעטים והולכים פרי החג בכל יום. ותכלת, זה הוא פסח, שאז ממשלת סוד האמונה, דהיינו המלכות, שהיא סוד צבע תכלת. ומשום שהיא תכלת, הרומז על דינים, כי תכלת, הוא מלשון כליה, לא שלטה עד שכלתה והרגה כל בכורי מצרים. כש"א ועבר ה' לנגוף את מצרים. משום זה כל הצבעים טובים בחלום, חוץ מתכלת.