פירוש הסולם
קנח)
האי אודנא קרי וכו': אזן זו קרא בה שמיעה, כלומר שהיא בינה הנקראת שמיעה, ובשמיעה נכללים אלו המוחין חכמה בינה דעת, כי אין חכמה מתגלית אלא מבינה
(כנ"ל באות קנ"ב). חכמה נכללת בה, שכתוב, ונתת לעבדך
לב שומע,
ול"ב ה"ס ל"ב נתיבות החכמה. בינה נכללת בה, כמש"א דבר כי שומע עבדך. וכן כי שומעים אנחנו, שפירושו שמבינים אנחנו. דעת נכלל בה, כמש"א, שמע בני וקח אמרי. ומצותי תצפון אתך. אשר שמע פירושו דע. הרי שהכל תלוי באזן. וכבר נתבאר הטעם שהוא משום שהאזנים הוא ראשית הגילוי מבחינת החיצוניות של הראש, וע"כ בה כלול הכל
(כנ"ל אות קנ"ו) באזן זו תלוי קבלת התפלות ובקשות, ופקיחת העינים. ז"ש הטה ה'
אזנך ושמע,
פקח עיניך וראה. הרי כי תקון האזן בסוד הטיה, שפירושו עלית המלכות לבינה, גורם לפקיחת עינים, שה"ס המוחין דחכמה
(כנ"ל ב"א דף ז' ד"ה וכבר). הרי שהכל תלוי באזן.
