זהר

קנח) ואם בגבורות שמונים, תא חזי, בני חיי ומזוני, לאו בזכותא תליא מלתא, רזא דאינון שבע דרגין דבהון זכות וחובא, ברזא דחס״ד וגבורה, דאי הכי, לא הוה ליה לבר נש למהוי חי בר משבעין. אלא במזלא עלאה, עתיקא דכלא תליין. בג״כ, איהו מוסיף על כל יומוי דכל ב״נ כרעותיה.

פירוש מעלות הסולם

קנח) ואם בגבורות שמונים וכו': שואל א״כ מיהו השורש לחיים ארוכים יותר משבעים שנת ומשיב בוא וראה בנים, חיים, ומזונות. אינם ענין התלוי בזכות, ומפרש מה זה זכות, היינו הסוד של אותן שבע המדרגות שבהן נוהג זכות וחוב, בסוד חסד וגבורה. ובנים חיים ומזונות לא תלוי בהם, שאם לא כן לא היה לו לאדם לחיות רק שבעים שנה ולא יותר. אלא בהמזל העליון שהוא עתיק מכלם תלוים חיים ובנים ומזונות, ולפיכך עתיק הוא מוסיף על כל ימיו של האדם כרצונו.