זהר

קנז) ולבתר דאתייאשא. ההוא פסילו, כדין אשתכחו שרטוטין בידא ימינא, ארבע וחמש. ארבע בארכא, חמש בפותיא. ורזא דא ז', ואתחבר באת ה'. האי לזמנין אצלח, לזמנין לא אצלח. אצלח באורייתא, ולסוף יומוי, אצלח אפילו בממונא.

פירוש הסולם

קנז) ולבתר דאתיאשא ההוא וכו': ואחר שמתיאש פסול ההוא, אז נמצאים קוים ביד ימין, ארבע וחמש, דהיינו ארבע באורך וחמש ברוחב, וסוד זה ז' שנתחברה באות ה'. זה, לפעמים מצליח ולפעמים אינו מצליח. מצליח בתורה. ולבסוף ימיו מצליח אפילו בכסף.