תוכן

קנז) ודע והבן, כי יש מוחין דעיבור פנימיים ומקיפים דאו"א, ומוחין פנימיים ומקיפים דאבא ודאימא, והנה בכל פעם שרוצים להמשיך להם מוחין, צריך תחלה יזדווגו או"א, ומשם ימשכו המוחין לזו"ן. אמנם בזווג ההוא צריך שיעלו מ"ן זעיר ונוקביה, וענין העלתם מ"ן הוא המוחין שלהם, שהם בחי' נשמה הפנימית. והנה קודם שיעלו מ"ן, צריכין לקבל הארה מלמעלה, ואי אפשר לקבלה אם לא על ידי זווג אבא ואימא. פירוש הדבר כמ"ש שני זווגים יש באו"א, אחד זווגם בסוד חצוניותם, והוא תדירי להחיות העולמות חיות מוכרח לצורך עצמם, ואם זה יתבטל אפילו רגע יתבטלו ח"ו כל העולמות והבן זה. והשני הוא ביסוד פנימיות, והוא לתת מוחין לזו"ן, כדי שהם יולידו נשמות בעולם שהוא פנימיות העולמות כנודע, וגם אינו תדיר.