זהר

קנז) עד דהוו יתבי, מאיך ר' שמעון רישיה, אמר ודאי הכי הוא ודא הוא רזא דאשכחנא בספרא דרב המנונא סבא, ואוקים קרא דא, ברזא דכנסת ישראל, דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. ואי אתמנעו מנה, מה כתיב, ויצאה חנם אין כסף. כד"א, אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה. וכתיב, חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. ומאן דמנע אורייתא מנה, כמאן דנסב מארי דאתתא, ומנע ליה מנה, דא אשתארת כארמלתא, ולא ארמלתא. הה"ד, היתה כאלמנה, ולא אלמנה.

פירוש הסולם

קנז) עד דהוו יתבי וכו': בעוד שהיו יושבים השפיל ר"ש ראשו, אמר, ודאי כך הוא. וזהו סוד שמצאתי בספרו של רב המנונא סבא, שהעמיד מקרא זה, בסוד כנסת ישראל, שהיא המלכות, שכתוב, שארה כסותה ועונתה לא יגרע. דהיינו ע"י שלומדים בתורה, לא יגרעו הזווג והשפע מן המלכות. ואם מונעים ממנה, מה כתוב, ויצאה חנם אין כסף. כש"א, אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה. וכתוב, חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. ומי שמונע התורה מן המלכות, הוא כמי שלוקח את הבעל מן האשה, ומונע אותה ממנו, כי גורם להסתלקות תורה של מעלה, שהיא ז"א בעלה, שהיא נשארת כאלמנה, ולא אלמנה ממש. ז"ש, היתה כאלמנה, ולא אלמנה.