זהר

קנז) כד נבעין מיא וסלקין, סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר, השתא אתחזון בגוון חד, לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין, אחרנין, כגוון אחרא, בכל זיני גוונין דעלמא. נפלי אינון מרגלאן, ולא נפלי לבר.

פירוש הסולם

קנז) כד נבעין מיא וכו׳: כשהמים נובעים ועולים, עולים כל מיני מרגליות שבעולם. כלומר, כשהמים דמזרת, שהוא קו האמצעי דז"א, משפיעים הארת החכמה אל המלכות, שהמדרגות שלה נקראים מרגליות, הן עולות למעלה, כי הארת החכמה שבהן מאירה רק ממטה למעלה. ואינן נופלות לחוץ, כלומר, שאינן מאירות ממעלה למטה, שאז היו נבחן שנפלו לחוץ לקליפות. והארת חכמה המקובלת בהן היא בג' קוין בזה אחר זה, שהם ג׳ גוונים, לבן אדום ירוק, וכל אחד מהן כלול משלשתם, עתה הן נראות בגוון אחד, ולפי שעה הן נופלות, דהיינו שגוון הזה נעבר מהם לפי שעה, ואז עולות מרגליות אחרות בגוון אחר, וכן בכל מיני גוונים שבעולם, דהיינו כל גווני המלכות הנקראת עולם, ששורשם לבן שחור ואדום, נופלות אלו המרגליות בזה אחר זה שאחד נשקע והשני עולה, ואינן נופלות לחוץ, שאינן משפיעות ממעלה למטה לחיצונים.