זהר

קנו) זכאה חולקיה, מאן דישוי לביה ורעותיה לדא, ולאשלמא לון בכל יומא. ובאלין תליין אחרנין סגיאין. אבל כד מטי בר נש לאתרין אלין, אצטריך ליה לכוונא לביה ורעותיה, לאשלמא ההוא פקודא דקיימא בההוא מלה. וכדין אכריזו עליה ואמרי, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אתא ר' אבא ונשקיה.

פירוש הסולם

קנו) זכאה חולקיה מאן וכו': אשרי חלקו מי שישים לבו ורצונו לזה ולהשלים אותם בכל יום, ובאלו תלוים דברים אחרים רבים, אבל כשמגיע האדם למקומות אלו הנ"ל, צריך לכוין לבו ורצונו להשלים מצוה ההיא התלויה במלה ההיא, ואז מכריזים עליו ואומרים, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. בא ר' אבא ונשקו.