זהר

קנו) עד דיהא שבת לה', לאלקטא נפשין בתענוגי קדושא, כל ההוא אלף שביעאה, ודא איהו אתערותא דרוחין קדישין, דעמא דישראל, לאתלבשא לבתר שבת, בגופין אחרנין קדישין, לאתקרי קדישין, דכתיב, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו. עד כאן מלין דרזין סתימין.

פירוש הסולם

קנו) עד דיהא שבת וכו': עד שיהיה שבת לה', ללקוט נפשות בתענוג הקדושה, דהיינו להמשיך נפשות יתרות בסוד הזווג העליון. בכל אלף השביעי, שהוא כולו שבת, וזה הוא התעוררות הרוחות הקדושים, של עם ישראל להתלבש אחר השבת, דהיינו אחר אלף הז', בגופות אחרים קדושים, להקרא קדושים. שכתוב,​ והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו. עד כאן דברי סודות הסתומים.