זהר

קנו) י', אפיק מרזין תמניסר אלפין, ספר עשרה, באתין עשרה, בשמא דאתגלף בי', שליטא בעשרה. כד מטא לאזדעזעא בתמניסר עלמין, ארבע אתאן אזלין עלה, עשרה בעשרה רכיב עלה, עזקאן דעזקאן אתאחדן מניה. הוא ואתתיה חד הוא.

פירוש הסולם

קנו) י' אפיק מרזין וכו': ביאור ספירה י) שהיא ספירת המלכות דמלכות, הוציא מסוד י"ח אלפים, שהוא יסוד, ספר העשירי, שהוא מלכות, בעשר אותיות, בשם שנחקק בעשרה, ושולט בעשרה. כשהגיע להזדעזע בח"י עולמות, ארבעה באים הולכים עליה, עשרה בעשרה רוכבים עליה, טבעות הטבעות מתאחדות ממנה. הוא ואשתו אחד הם.
פירוש. עיקר המלכות נבנית תמיד מהארת החכמה שבשמאל, אלא אז נחשבת לבחינת אחורים שאינה מאירה. וע"כ היא מתתקנת אח"כ להזדווג עם ז"א, ולהאיר בחסדים כמוהו. ואז היא בבחינת פנים. וכשיסוד דז"א משפיע לה חכמה, הוא נקרא ח"י אלפין, כי שם היסוד הוא ח"י, כי אינו חי אלא בעת ההשפעה, והחכמה מכונה אלפין, בסו"ה ואאלפך חכמה. וכשהיסוד דז"א משפיע חסדים, הוא מכונה, ח"י עלמין. ח"י, הוא שם היסוד כנ"ל, ונקרא עלמין, מלשון העלם, מפני שנעלמת בו הארת החכמה.
וז"ש, אפיק מרזין תמניסר אלפין דהיינו מהשפעת החכמה שביסוד דז"א המעביר אל המלכות מבחינת שמאל דבינה, שאז נקרא ח"י אלפין, הוציא, ספר עשרה, שהוא מלכות, באתין עשרה, שנכללת מעשר אותיות, שהן ע"ס. בשמא דאתגלף בעשרה, כי המלכות נקראת שם, וכשמקבלת חכמה, הוא בעשר ספירות דאחורים, וז"ש, בשמא, דהיינו במלכות דאתגליף, כי כלים דאחוריים מכונים חקיקה, בעשרה בע"ס. שליטא בעשרה, ואז המלכות שולטת בעשר ספירות שלה. כי הארת החכמה נבחנת לשליטת המלכות. וכל זה הוא לבנין המלכות כנ"ל. כד מטא לאזדעזעא, כשמגיע זמן הזווג, המכונה ביטדש וזעזוע, בתמניסר עלמין, דהיינו לקבל מהשפעת החסדים שביסוד ז"א, שאז נקרא ח"י עלמין כנ"ל. ארבע, שהם ג' קוין ומלכות דז"א הנקראים חגת"ם, אתאן אזלין עלה, באים, והולכים עליה, כלומר, שמשפיעים לה חסדים, כי השפעת החסדים מכונה הליכה (כנ"ל אות קנ"ג). עשרה בעשרה רכיב עלה שעשר הספירות דז"א רוכבות על עשר ספירות דמלכות. רוכבות, פירושו, שולטות. כי מי שרוכב שליט. זה מורה, שאין שום שליטה להארת החכמה הנמצאת בעשר ספירות של המלכות, ורק החסדים דע"ס דז"א. הם השולטים. ואז נבחנת המלכות לנקודה האמצעית, משום שהיא כולה תחת שליטת קו האמצעי, שהוא ז"א. והמדרגות הנמשכות מהנקודה האמצעית נקראות טבעות, משום שמסבבות וסוגרות המדרגה, שלא תקבל אלא חסדים בלבד. וז"ש עזקאן דעזקאן אתאחדן מניה, שמשליטת עשרה דז"א על עשרה של המלכות, מתאחדות כל המדרגות המכונות עזקאן דעזקאן, שמשם לוקחות כחם. הוא ואתתיה חד הוא, שז"א ואשתו, המלכות, הם אחד. כלומר שאין היכר לצורת המלכות, אלא כולה נכללת בז"א.