פירוש הסולם
קנה)
ט'. אשטח על וכו': ביאור ספירה ט) שהיא ספירת היסוד. שטח על זיו העליון ספר תשיעי זה, ואינו נראה. נסתר ברמ"ח עולמות ההולכים בו. שקול בצלם של בעל הרשימה, דחמש רוכבים על חמש. שהוא המלך. שאלו רמ"ח עולמות משמשים אותו. יורד ביום המאיר. עולה בלילה שנחשך. רשם עליו ג' אותיות. נתן עליו אות
י'. פירוש. רוצה לבאר כאן שהארת היסוד היא רק בחסדים ולא בחכמה.
(ועי' היטב לעיל אות ק"א) וז"ש,
אשטח על זיותא עלאה ספר תשיעאה דא ולא אתחזי, דהיינו בשעת הזווג, שהיסוד מאיר בזיו העליון, אז אינו מאיר בחכמה שה"ס ראיה, אלא שהוא נסתר בהארת החסדים, וז"ש
טמירא ברמ"ח עלמין דאזלין בגויה. שהם חסדים. כי הת"ת כולל תרי"ג עולמות, רמ"ח בימין שה"ס חסדים, וה"ס רמ"ח מצוות עשה. ושס"ה בשמאל, שה"ס הארת חכמה, וה"ס שס"ה לא תעשה. ואלו רמ"ח עולמות שה"ס חסדים מאירים בעת הזווג ביסוד. והיסוד מסתתר מהחכמה. וז"ש
שקולא בצלמא דמארי רשימא, בחמש רכיבא על חמש. שהיסוד שקול בצלה הת"ת, שהוא בעל הרשימה, שחמש ספירות כח"ב חו"ג, מאירים בו בחמש ספירות תנהי"מ
(כנ"ל אות קנ"א) כי היסוד שקול ושוה לספירת הת"ת. וז"ש,
מלכא דאינון עלמין פלחין ליה, שהת"ת הוא המלך שרמ"ח עלמין משמשים בו. כנ"ל. ושלא בשעת הזווג, כשיש חכמה ביסוד, אז הוא בחי' לילה. וז"ש,
נחתא ביממא דנהיר, שבשעת הזווג, שאז הוא בחינת יום, המאיר, שבו שולטים החסדים, אז הוא יורד ומאיר לתחתונים.
סלקא בליליא דאתחשך, וכששולטת בו הארת החכמה, דהיינו שלא בשעת הזווג, הוא בבחינת לילה ושהוא חשך, מחמת חסרון החסדים, והוא מסתלק מן התחתונים ואינו מאיר.
רשים עלה תלת אתוון, דהיינו שג' קוין מאירים בו ביסוד, דהיינו גם הארת חכמה, אלא שהחסדים שולטים בו.
ושוי עלה את י', כי סוד ה
י' רומזת על אות ברית, שהיא הארת היסוד.
