זהר

קנה) ר׳ יוסי עאל חד יומא בחד ביתא, מטא בספתא, עאל לגו. שמע חד קלא דאמר, אתכנשו עולו, הא חד פלוגתא דילן. סיפתו וננזיק ליה עד לא ינפוק, אמרו, לא ניכול אלא אי דיוריה הכא. נפק ר׳ יוסי ודחיל. אמר, ודאי מאן דאעבר על מלוי דחברייא, אתחייב בנפשיה.

פירוש הסולם

קנה) ר׳ יוסי עאל וכו׳: ר׳ יוסי נכנס יום אחד בבית אחד, הגיע אל מפתן הבית, ונתישב בדעתו, ונכנס בפנים הבית. שמע קול אחד שאמר, התאספו בואו, הרי כאן אחד מבעלי המחלוקת שלנו, הלקחו ונזיק אותו בטרם שיצא. אמרו לו, לא נוכל להזיקו אלא אם היה דר פה, יצא ר׳ יוסי והיה מתירא. אמר ודאי מי שעבר על דברי החברים, מתחייב בנפשו. בספתא הוא מלשון סף, דהיינו מפתן, סיפתו, הוא מלשון, לא יספות ממנה (שבת קכ״׳ד:) דהיינו לקיחה. וספתו פירושו הלקחו.