זהר

קנד) וכד רוחין פקדן להאי עלמא, דמתין נזקקין לגבי חיין, לא נזקקין אלא בההוא משיכו דרוחא, וביה אתלבש רוחא אחרא. ואי תימא, אי הכי, תועלתא איהו לרוחא, והאי אתתא תועלתא עבדת לכלא. לאו הכי, דאלמלא לא אתנסיבת לגבי אחרא, והאי רוחא קדמאה לא מתדחייא מקמי האי גברא אחרא, תועלתא אחרא הוה ליה, בגוונא אחרא, ולא יהא לאי בעלמא, כמה דהוי, ולא יזדקק לגבי חיין דהאי עלמא, כמה דהוי משטטא הכא והכא.

פירוש הסולם

קנד) וכד רוחין פקדן וכו': וכשהרוחות פוקדים את עולם הזה, הנה המתים שמומצאים אצל החיים, אינם מומצאים אלא בהמשכת הרוח ההוא דהיינו הרוח שהבעל עוזב באשתו בביאה הראשונה, ובו מתלבש רוח האחר העקרי. ואם נאמר, א"כ תועלת הוא לרוח ואשה זו עושה תועלת לכל. כי ע"י הרוח שעזב בה בעלה מזדקק הרוח אל החיים, אינו כן. כי אם לא היתה נשאת לאחר, ורוח הראשון לא היה נדחה מפני איש האחר, דהיינו בעל השני, תועלת אחר היה לו באפן אחר, ולא היה מתיגע בעולם כמו שהוא מתיגע, ולא היה מזדקק אל החיים שבעולם הזה, כמו שהוא משוטט כאן וכאן.