זהר

קנד) ח', אפיק על עילתא דספר תמינאה, רשים בככבא חד. והיינו ברשימא חד. הוא על ארבע, ארבע עלוי. שליט חד בחד. דא קאים, דא יתיב. דא נסיב, דא שביק. דא סליק, דא נחת. מחד תליין, מחד אתבריין. קדישא הוא. עילאה הוא. הוא הוי, הוא חד. רשים בגויה את ה'.

פירוש הסולם

קנד) ח'. אפיק על וכו': ביאור ספירה ח) שהיא ספירת ההוד שבמלכות. הוציא, על הסבה של ספר השמיני, רושם ככב אחד. והיינו רשימה אחת בלבד. הוא על ארבע, וארבע עליו. שולטים אחד באחד. זה קם, זה יושב. זה לוקח, וזה עוזב. זה עולה, וזה יורד. מאחד הם תלוים. מאחד נבראו. קדוש הוא, עליון הוא, הוא הוה, הוא אחד. רשם בו אות ה'. עילתא פירושו סבה. כמו עלת העלות.
פירוש. הסבה ליציאת קו ימין, היא עלית המלכות לבינה. והסבה לקו שמאל, היא יציאת המלכות מן הבינה למקומה (כמ"ש באורך בפלפה"ס אות ל"ג) ואין להאריך כאן. וז"ש אפיק על עילתא דספר תמינאה, שעל הסבה לספר השמיני שהיא הוד, הוציא, רשים ככבא חד, רושם ככב אחד, שהיא מלכות, הוציא מן הבינה, ואז יצא קו השמאל. והיינו ברשימא חד, שלא היתה כאן פעולת ההוצאה ממש, אלא רק רשימה מפעולה זו. כי פעולת הוצאת המלכות מבינה נעשתה בקו השמאל שלמעלה מפרסא, וכאן, לקו השמאל שלמטה מפרסא, נמשכת רק רשימה מפעולה זו.
והנה יש ב' בחינות בימין ושמאל. א) זה בצד ימין וזה בצד שמאל. ב) הצד ימין נבחן שהוא למעלה וצד השמאל נבחן שהוא למטה. וכבר נתבאר לעיל בדבור הסמוך, שאחר שנכללו ימין ושמאל ע"י קו האמצעי, נעשו ימין ושמאל בנצח, וימין ושמאל בהוד, ע"ש. גם נתבאר שם, שכל צד כולל ארבע בחינות, שהם ג' קוין ומלכות המקבלת אותם. ונמצא שיש ארבע בחינות בימין שבהוד, וארבע בחינות בשמאל שבהוד. וז"ש, הוא על ארבע, היינו צד השמאל שבהוד כלול מארבע בחינות, ג' קוין ומלכות המקבלתם. ארבע עלוי, היינו ארבע בחינות שבימין דהוד, שהם למעלה מן השמאל שבו. וע'"כ אמר, ארבע עלוי. ואלו ימין ושמאל, שליט חד בחד, ששולטים זה בזה פעם שולט הימין על השמאל, ופעם שולט השמאל על הימין על דרך שנתבאר בימין ושמאל דנצח, לעיל בדבור הסמוך, שהארת הימין היא הארת ו"ק, והארת השמאל היא הארת ג"ר ע"ש. וז"ש, דא קאים, אם השמאל שולט, הוא קם, דהיינו שממשיך ג"ר. כי קימה רומזת לג"ר. דא יתיב, אם הימין שולט, הוא יושב, דהיינו שמאיר רק הארת ו"ק, כי ישיבה רומזת לו"ק. והטעם הוא, כי היושב אינו משמש בכלים דנה"י שלו, והחסר נה"י דכלים חסד ג"ר דאורות. דא נסיב, כשזה לוקח האורות שלו ושולט, דא שביק, חברו עוזב אורותיו ועוזב שליטתו. דא סליק, כשהשמאל מאיר, מאיר ממטה למעלה. (כבפלפה"ס אות ל"ב) דא נחית, כשהימין מאיר, מאיר ממעלה למטה. ועם כל זה, שניהם מחד תליין, שניהם תלוים בקו האמצעי מחד אתבריין, שניהם מתמעטים ע"י קו האמצעי, כי הם ימין ושמאל דשמאל, והשמאל, נתמעט ע"י קו האמצעי (כבפלפה"ס אות ל"ב) רשים בגויה את ה'. כי ה' מורה על דינין דפרסא ומסך שהם נמתקים בספירת ההוד. כמ"ש לעיל בסוף דבור הסמוך.