זהר

קנד) ואית תמן תרין ממנן שליטין די שלטין, דא בחשוכא ודא בנהורא,ותמן קטרוגא דא בדא, ושעתא דנחית לתמן קין, אשתתפו דא בדא ואשתלימו כחדא. וכלא חזי דאינון תולדות דקין. ועל דא אינון בתרין ראשין, כתרין חיוון בר דכד ההוא נהורא שליט, נצח דיליה ונצח על אחרא. ועל דא אתכלילו די בחשוכא בנהורא והוו חד.

פירוש הסולם

קנד) ואית תמן תרין וכו': ויש שם שני ממונים שליטים, השולטים, זה בחשך וזה באור, והיו עוינים זה את זה. ובשעה שירד שמה קין, נתחברו זה בזה, ונשלמו יחד. וראו הכל שהם תולדות קין. ועל כן, שני ראשים להם כשני נחשים, חוץ מבעת שאותו הממונה שעל האור שולט, הוא מנצח על שלו, דהיינו על האור, ומנצח על האחר. דהיינו על הממונה שעל החשך. ולפיכך, נכללו אותם שבחשך באותם שבאור, והיו אחד.
ביאור הדברים, ובכדי להבין זה, צריכים להעמיק יותר בענין קין והבל. וכבר נתבאר (לעיל אות י"ד) ביציאת שמא קדישא אלהים, אשר תחילה עולות אתוון אל"ה ומתחברות במ"י בבחינת סתים בשמא, מטעם היותן מחוסרי חסדים, והקדש שהוא חכמה, אינו יכול להתלבש בהם בלי לבוש של חסדים, והם ע"כ סתומין בשמא דאלהים. ואח"כ נעשה זווג ב' במ"י להמשיך חסדים, אשר עתה מתלבשת החכמה בחסדים ואשתלים שמא דאלהים. וכמ"ש שם שה"ס מ"י ברא אל"ה,כי ברא נהורא לנהוריה דהיינו לבוש יקר דחסדים ואתלבש בהו ואתחברו אל"ה במ"י ואשתלים אלהים. והפירוש הוא כי במ"י שהוא בינה, יש ג"ר הנקראות או"א עלאין והן נתקנו בסוד אוירא דכיא, בסוד חפץ חסד הוא, ואינן מקבלות חכמה. ורק ז"ת דמ"י הנקראות ישסו"ת הן המקבלות חכמה. ולכן בתחילת עלית אתוון דאלה למ"י הן עולות לז"ת דמ"י המקבלות חכמה, ואז הן סתומות בשמא דאלהים כנ"ל. אלא אח"ז נעשה זווג הב' דג"ר דמ"י שהן אוירא דכיא, הן משפיעות הלבוש היקר דנהיר לאל"ה, ואז נשלמו בשמא קדישא אלהים.
ונשמת קין היתה מבחינת אל"ה בעוד שהן סתים בשמא, וע"כ הקדושה שהיא החכמה היתה סתומה עליו מטעם חסרון לבוש דחסדים. והנה לא די שלא העלה מ"ן להמשיך המ"י דחסדים, אלא עוד שרצה להמשיך חכמה מבחינת או"א עלאין, ובזה הרג את הבל, כי גילה האחורים דנוקבא דז"א כנ"ל. והוא עצמו הפיל נשמתו לקליפות שהן אל"ה. שמקום קליפות אלו הוא בארקא. וענין ב' ממונים אשר שם הם מבחי' האל"ה דקליפות, כי זה לעומת זה עשה אלהים. כי נתבאר לעיל שבנוקבא יש אחורים דמ"ה בגניזו, ובחינת מ"י באתגליא, ואז יכולה להאיר אל הנשמות בשמא קדישא דאלהים, בתכלית השלמות. כי אז החכמה דאתוון אל"ה שקבלו מז"ת דמ"י, מתלבשות בחסדים דג"ר דמ"י, ונגלה שמא קדישא. אמנם בסטרא אחרא, שכל יניקתן הוא מאחורים דקדושה, שהוא מ"ה, נמצאות בהן אתוון אל"ה בב' ליקויים: א) שהן מחוסרי חסדים לגמרי. ב) כי אפילו שהחכמה שבאל"ה אינה יכולה להתלבש שם מחמת חסרון החסדים דמ"י, וע"כ הן שרויות בחושך ולא באור. והוא הזכר דאל"ה דקליפה, כי הכלים שלו הם כלים דחכמה שהם אל"ה, אבל ריקנים מחכמה מטעם חוסר חסדים דמ"י, באופן שכולו חושך, הן מחכמה והן מחסדים. אבל מעלתו גדולה בכח הכלים שלו, שהם היו ראויים לחכמה אם היה אפשר לו לקבל לבוש חסדים. והנוקבא של אל"ה דקליפה, היא מאחורים של המ"ה דנוקבא דקדושה, שהיא כלי של חסדים, אבל בקליפה היא פגומה מאד, שהיא שורש דפרודא המזייפת בשמא דמלכא, ויש לה הרבה שמות הטומאה לפי הקלקולים שלה, אמנם יש לה נהורא דקיק מכח הכלים שלה שהם מאחורים דמ"ה, שהם בשורשם כלים דחסדים. ותדע, שאלו הזכר והנקבה דאל"ה דקליפה, הם ב' הממונים שבארץ ארקא: הזכר הוא הממונה על החושך והנקבה היא הממונה על האור אשר שם. וע"כ הם מקטרגים זה לזה להיותם הפוכים זה מזה, כי הזכר, להיות בו הכלים הריקים דחכמה מאתוון דאל"ה, הוא שונא לכח הזיוף והפרודא שיש בכלים דנוקבא שלו, והוא בוחר יותר בחושך שבו. והנקבה שיש לה נהירו דקיק מחסדים, אינה חושקת כלל באור חכמה, ומכ"ש לחושך דזכר, וע"כ מקטרגת בו ובורחת ממנו. וז"ש תרין ממנן שליטין די שלטין דא בחשוכא ודא בנהורא ותמן קטרוגא דא בדא כי הזכר שולט בחושך, והנוקבא באור, והם מקטרגין ושונאים זה את זה. ומתוך שהם נפרדים זה מזה, אינם יכולים להתפשט כלל ואין בהם כח להזיק.
אלא אחר שחטא קין והפיל אתוון אל"ה דקדושה שבנשמתו אל הקליפות ההן שבארקא, נתלבשו אז אתוון אל"ה שלו, הסתומות ג"כ מחסדים. בתוך הנהורא דנוקבא דאל"ה דקליפה, שבזה החיה ניצוצין קטנים שנשארו בכלים דאל"ה דקין מבחינת החכמה, כי האור דקליפה בישא החיה אותם בדוגמת אור חסדים דקדושה, שמתוך כך גם הזכר דאל"ה דקליפה נזדווג עם הנוקבא הזו שהלבישה אל"ה דקין, כי גם לו אותם הכלים דקין. וע"י זווג זה הוליד קין תולדות, שהם מניצוצי חכמה שנשארו באתוון אל"ה שלו המעורבים בכלים דאל"ה דזכר דקליפה, שהן נתלבשו באור של הנוקבא בישא דקליפה.
וזה אמרו ושעתא דנחית לתמן קין אשתתפו דא בדא ואשתלימו כחדא, כי ניצוצי חכמה שנשארו באל"ה דקין נתלבשו באור הנקבה דקליפה, שעי"ז חשק בה גם הזכר דקליפה כדי לקבל ולהנות מניצוצי החכמה דאל"ה דקין, ונזדווגו זה בזה, דהיינו שנשתתפו כחדא, ונשלמו זה מזה כחדא, וז"ש וכלא חזי דאינון תולדות דקין, שע"י הזווג הזה יצאו תולדות, שהם בחינת התלבשות ניצוצין דאל"ה דקין בנהורא דקליפה, ונמצאו שנגלו עי"ז ניצוצי חכמה דנשמת קין וכולם ראו שהם תולדות דקין שנולדו ע"י הזווג הרע הזה.
ועל דא אינון בתרין ראשין כתרין חיוון: כי מתוך שיצאו מחיבור הזכר והנקבה דאל"ה דקליפה, שהם משורשם הפוכים זה מזה כנ"ל, ע"כ התולדות שהוליד קין בעזרתו, יש להם אותם ב' הראשים של אלו ב' הקליפות, שהאחד נוטה לחושך דכלים דחכמה, והשני נוטה לנהורא שבכלים דטומאה של הנוקבא דקליפה. ואמרו, כתרין חיוון, הם הלעומת דב' חיות שבמרכבה שהם שור ונשר, כמ"ש להלן.
והנה מה שאומר שיש להם ב' ראשים, היינו רק בעת שליטת הזכר, שהיא שליטת החושך, כי ע"י התלבשותו בנהורא דנוקבא כדי להנות מניצוצי חכמה דקין כנ"ל, נמצא שהוא מקיים גם שליטת הנוקבא שלו בעל כרחו, כי צריך לנהורא דילה, וע"כ יש אז להתולדות ב' ראשים, זה מושך לכאן וזה מושך לכאן. מה שאין כן הנוקבא דקליפה, שהיא אינה צריכה כלל לזכר שלה, שהרי אינו נותן לה מאומה, כי כולו חושך כנ"ל. ולפיכך בעת שהנוקבא שולטת ורוצה לנצח בטומאה שלה הרי יש לה שליטה שלמה, ואינה משאירה מבחינת הזכר כלום, ואז גם התולדות דקין ב' הראשים שלהם חוזרים להיות אחד.
וזהו אמרו בר דכד ההוא נהורא שליט נצח דיליה ונצח על אחרא, היינו בעת שהנוקבא דקליפות שולטת, שהיא בעלת האור, ומתחזקת לנצח על הזכר, שהוא הממונה אחרא, ונצח דליה, ונצח הכח שלו, וגם נצח על אחרא, ונצח ג"כ על הממונה האחר, שהוא הזכר. כי היא מנצחת את הזכר תחת שליטתה לגמרי, ועל דא אתכלילו די בחשוכא בנהורא והוו חד, ומשום זה נכללה שליטת הזכר שהוא החושך תוך שליטת הנקבה שהיא האור, ונעשו ב' הראשים אחד.