זהר

קנד) ות"ח, בגין דישראל אמרו נעשה, לא דחלין מן כל עשייה, דיכלון כל חרשי דעלמא למעבד, ולא מכל קסמין וחרשין דעלמא. מ"ט. חד, בג"ד. וחד, בגין דכד אפיק לון קב"ה ממצרים, תבר קמייהו כל זיני חרשי וקסמין, דלא יכלין לשלטאה עלייהו, וההיא שעתא דאתא בלק, הוה ידע דא. מיד וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר וגו'. מאי פתורה. אלא דיתקין פתורא, ויבעי מתמן עיטא, מה יעביד. אשר על הנהר, על הנהרים מבעי ליה, מאי על הנהר. ודאי הכי הוא, דעל חד נהרא קיימא תדיר.

פירוש הסולם

קנד) ות"ח בגין דישראל וכו': ובוא וראה, משום שישראל אמרו נעשה, לא היו יראים מן כל עשיה שיכלו כל מכשפי העולם לעשות, ולא מכל הקוסמים והמכשפים שבעולם. מהו הטעם. אחד הוא משום זה. על מה שאמרו נעשה. ואחד הוא, משום כשהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, שיבר לפניהם כל מיני מכשפים וקוסמים, שלא יוכלו לשלוט עליהם. ואתה שעה שבא בלק, היה יודע את זה. מיד וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר וגו'. מהו פתורה. אלא שהתקין שלחן לבקש משם עצה מה לעשות. אשר על הנהר, שואל, על נהרים היה צריך לומר, שהרי מארם נהרים היה, מהו על הנהר. ומשיב, ודאי כך הוא, שעל נהר אחד עומד תמיד, כלומר שלחן זה של הקליפה שהוא מלכות דקליפה, עומד על נהר אחד של הקליפה, שהוא יסוד דקליפה.