https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא חד ועשרין / מאמר הבא נא ידך בחיקך קנ-קנד
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא חד ועשרין / מאמר הבא נא ידך בחיקך קנ-קנד
אות קנד
זהר
קנד) ובגין דא אחזי ליה באתין דעבד, באת קדמאה ואמר ליה הבא נא ידך בחיקו וכו׳, ואמאי בחיקך, הכא רמיז משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, והנה ידו מצורעת כשלג. ולבתר אחזי ליה, דאתדכיא באורייתא, הה״ד בה והנה שבה כבשרו.
פירוש מעלות הסולם
קנד) ובגין דא אחזי וכו׳: ומשום זה הראה לו הקב״ה למשה באותות שעשה, ואמר לו באות הראשון, הבא נא ידך בחיקך וכו׳. ולמה בחיקך, כאן רמוז מה שכתוב משוכבת חיקך שמור פתחי פיך. ואחר זה ויוציאה, והנה ידו מצורעת כשלג. ואחר זה הראה לו שנטהרה בתורה, זהו שכתוב בה, ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו, והנה שבה כבשרו.
פירוש: שימת יד בחיק הוא מעשה של העלם ג״ר, (עיין בזהר ב״א אות קכ״ט) אצבען דבר נש אינון סתרא דררגין וחיק מורה העלם ג״ר, ומביא ראיה מן הכתוב משוכבת חיקך שמור פתחי פיך היינו המשכת אורות הראש שהם ג״ר אל הגוף, הנמשכים ע״י הפה שהוא מלכות דראש. אמנם יש ב׳ בחינות של הבאת יד בחיק: אחת בסוד הבאת י׳ באור שהאור נהפך לאויר, הנוהג בקו ימין בסוד נקודת החולם, שנעשה מחמת זה ו״ק בלי ראש. (פתיחה לפירוש הסולם אות י״ז) ויש הבאת יד בחיק הנוהג בקו האמצעי, שגורם למיעוט ג״ר דחכמה לבד, אבל ו״ק דחכמה נשארים שם, בסוד מסך דחיריק, שקו אמצעי ממעט את קו השמאל שיאיר רק ממטה למעלה כטבע של קו הימין, שהוא בחינת ו״ק דחכמה. (פתיחה לפירוש הסולם אות ל״ב) וזה נקרא דאתרכי באורייתא דהיינו הקו האמצעי הנקרא תורה.
וזה אמרו ובגין דא אחזי ליה באתין דעבד וכו׳ הבא נא ידך בחיקך וכו׳, שז״ס הבאת הי׳ באור, שהיא עליית מלכות לבינה, והאור נעשה לאויר, כי מחמת עליית מלכות לבינה, אבדה המדרגה את אור ג׳ ספירות ראשונה שלה, ונשארה בקומה של רוח נפש הנקרא אויר, הנוהג בקו ימין שה"ס נקודת החולם. ואח״כ ויוציאה היינו שחזר והוציא את הי׳ מאויר, והאויר חזר לאור, ונגלה אור החכמה ממעלה למטה, הנוהג בקו השמאל שה״ס נקודת השורוק מטרם התקון שבקו האמצעי, שאז יש בו דינים קשים שנסתרים ונסתמים כל האורות מפני שהחכמה היא בלי חסדים, ואין אור החכמה יכול להאיר בלי חסדים (פתיחה לפירוש הסולם אות ל"א) ולכן והנה ידו מצורעת כשלג כי צרעת הוא ענין הסתלקות המוחין של החכמה (ע״ח שער לאה ורחל פרק ז׳) ואחר זה נגלה התקון של הקו האמצעי, ויש לדעת שב׳ כחות פועלים במסך זה שבקו האמצעי, כדי למעט קומת ג״ר דחכמה שבקו שמאל, כי נודע שזו"ן מבחינתם עצמם אינם ראויים לקבל מוחין, משום ששולטת בהם המלכות דמדת הדין, שכח הצמצום רוכב עליה, שלא לקבל הארת חכמה, ומלכות זו דמדת הדין נקראת מנעולא, (הקדמת ספר הזהר דף מ״ז סולם ד״ה גו) אלא אח״כ נשתתפה המלכות במדת הרחמים דהיינו בבינה, שמבחינת המלכות המשותפת בבינה, הם ראויים לקבל מוחין שהם אור החכמה, ומלכות זו המשותפת בבינה נקראת מפתחא, וז״ס ויאמר השב ידך אל חיקך, שה״ס פעולה ראשונה של קו אמצעי, המעורר מסך דחיריק מבחי׳ המנעולא הממעט את קו השמאל מג״ר לו״ק. (עיין בסולם פרשת לך דף י״ג ד״ה ונתבאר) ואחר זה ויוציאה מחיקו כי מתוך שהוא רוצה להשאיר ו״ק דחכמה, הוא מעלים אח״כ את מסך זה דמנעולא ופועל עם מלכות המשותפת בבינה שהיא המסך דמפתחא, בסוד פעולה שניה, שהמלה מחיקו הוא בדיוק שפירושו שהוציאה דהיינו שחזר וגילה החכמה, אבל הגילוי היה בלבוש החיק, דהיינו שהמשיך רק ו"ק דחכמה, שזה פירושו דאתדכייא באורייתא כי הקו האמצעי נקרא תורה, ואז נתייחדו כל ג׳ הקוים זה בזה, והחכמה נתלבשה בחסדים להאיר כטבע החסדים ממטה למעלה, הה"ד בה והנה שבה כבשרו שחזרה בבחינת ג״ר, אלא בו״ק דחכמה. (עיין בסולם בפירוש האדרא רבא קדישא מאמר הקדמת האדרא רבא אות ד׳ ד"ה וז״ש כל חד ישוי ידוי בתוקפיה).