זהר

קנד) וההוא נהר, אפיק תרין בנין, כמה דאתמר. ומנה אתזנו. לבתר נפקין תרין בנין, וברתא אתזנת מבן, דא ו׳, הא בן האי מלכא דשלמא כלא דיליה, רזא דת״ת. ולבתר אשתכח ה׳, דאתזנת מן ו'. והא אוקמיה. אשתכח, די׳ עקרא ושרשא ושלימו דכלא. הה״ד בחכמה יבנה בית.

פירוש הסולם

קנד) וההוא נהר אפיק וכו׳: ונהר ההוא, שהוא בינה, הוציא ב׳ בנים, כמו שלמדנו שהם ז״א ומלכות. וממנה הם נזונים. ולאחר כך יוצאים ב׳ בנים, שהם ז״א ומלכות, והבת נזונית מן הבן, שהוא ו׳, בן הזה הוא מלך שהשלום כולו שלו, שהוא סוד תפארת, דהיינו ז״א, ואח״כ נמצאת ה׳ דהיינו הבת שהיא מלכות, שנזונית מן הו׳. וכבר העמדנו. נמצא, שהי׳ היא עיקר ושורש ושלמות הכל. זהו שכתוב, בחכמה יבנה בית.
פירוש. כי יש ב׳ מצבים במלכות, א׳ כנשאצלה מן הבינה בסוד ב׳ מאורות הגדולים שהיתה גדולה כמו ז״א, שז״א הלביש קו ימין דבינה, והמלכות קו שמאל דבינה. ואז היתה המלכות נזונית מן הבינה כמו ז״א. ולא היתה צריכה לקבל מז״א. ועל מצב הזה אומר, וההוא נהר אפיק תרין בנין ומנה אתזנו. ששניהם ניזונו מן הבינה. ואח״כ נתמעטה המלכות לבחינת נקודה תחת היסוד, וחזרה ועלתה לבינה ונבנתה מחדש בסוד ויבן ה׳ אלקים את הצלע וגו'. ובאה למצב הב׳, שהיא נעשית מדרגה שלמטה מז״א, ואינה ניזונית עוד מבינה אלא מז״א. ועל זה אומר. לבתר נפקין תרין בנין, וברתא אתזנת מבן, דהיינו שאינה ניזונית עוד מבינה אלא מבן, שהוא ז״א. כי נתמעטה ובאה מתחת למדרגת ז״א.