זהר

קנג) ויאמר אלקים יהי אור, יהי: אתפשטותא דהאי אור לתתא, ואלין אינון מלאכין דאתבריאו ביומא קדמאה, אית לון קיומא, לאתקיימא לסטר ימינא. וירא אלקים את האור כי טוב, את לאתכללא אספקלריאה דלא נהרא עם אספקלריאה דנהרא דאתמר כי טוב. אר"א, את: לאתכללא ולאסגאה כלהו מלאכין דאתיין מסטרא דאור דא, וכלהון נהרין כקדמיתא בקיומא שלים.

פירוש הסולם

קנג) ויאמר אלקים יהי אור, יהי, אתפשטותא דהאי אור לתתא ואלין אינון מלאכין דאתבריאו ביום א': ויומר אלקים יהי אור, פירושו, שיהיה נמשך חתפשטותו של אור הזה למטה, ואלה הם המלאכים שנבראו ביום הראשון. אית לון קיומא לאתקיימא לסטר ימינא, יש להם קיום להתקיים בצד ימין. כי יום א' הוא חסד, הנבחן לצד ימין, וע"כ גם המלאכים הנמשכים בו הם בחינת ימין.
פירוש. המלה יה"י מורה, אשר הי' דסוף המלה יה"י, נכנסה בי"ה של המלה, ואור י"ה נעשה משום זה לאויר, כמ"ש לעיל, (בראשית א' דף מ"ג ד"ה יהי על רזא, ע"ש,) ומסבה זו נתמעטו כל המדרגות עד שתנהי"מ דזו"ן נפלו לבי"ע, (כנ"ל בהקדמת הזהר דף ט"ו ד"ה והענין) ומבחינת התפשטות אור הזו"ן לבי"ע דפרודא, נבראו המלאכים. שהם אור נפרד מאצילות ונמצא שמלאכי חסד נבראו מהתמעטות יום א', שהוא חסד דז"א. ומלאכי גבורה מהתמעטות יום ב', שהוא גבורה דז"א. ומלאכי רחמים מהתמעטות יום ג', שהוא ת"ת דז"א. וכו' עד"ז. וז"ש יה"י אתפשטותא דהאי אור לתתא, דהיינו ע"י המיעוט שנעשה בהמלה יה"י, נתפשט חלק מהאור הזה, שהוא אור החסד, למטה בבי"ע דפרודא. ואלין אינון מלאכין דאתבריאו ביומא קדמאה, דהיינו שנבראו מהתמעטות אור ספירת החסד, שהוא יומא קדמאה, אית לון קיומא לאתקיימא לסטר ימינא, יש להם משום זה קיום להתקיים לצד ימין, דהיינו שהם מלאכי ימין מצד החסד.
וירא אלקים וגו' את לאתכללא אספקלריאה דלא נהרא עם אספקלריאה דנהרא דאתמר ביה כי טוב: וירא וגו' המלה א"ת, של את האור, הוא לרבות ולכלול אספקלריאה דלא נהרא, שהיא הנוקבא, עם אספקלריאה דנהרא שהוא הז"א, שנאמר בו כי טוב. כלומר, המלה את, הוא לרבות שגם הנוקבא נכללה בהכתוב כי טוב, יחד עם הז"א. אר"א את לאתכללא ולאסגאה כלהו מלאכין דאתיין מסטרא דאור דא, ר"א אומר, שהמלה את בא לכלול ולרבות כל המלאכים הנמשכים מצד אור זה של החסד, שגם הם נכללים בהכתוב כי טוב, וכלהון נהרין כקדמיתא בקיומא שלים, וכולם מאירים כאור הראשון בקיום שלם. כי נכללים בהכתוב כי טוב הנאמר באור הראשון.